|
 the girl with the pony... |
 116874212
קרני שמש מעטות שחודרות מבעד לתריסים
מראות לי כמה אתה יפה כשאתה ישן לידי
אתה יפה ככה גם ליד בחורות אחרות?
|
אני אוהבת אותך ומתגעגעת...
הייתי רוצה שכל החיים נהיה יחד אבל אני יודעת שיום אחד את לא
תהיי. את תעזבי אותי ואז לא יהיה לי למי לאותת.
|
אני זוכרת איך התלבטת אם לעזוב או להישאר. אם להישאר ביחד או
לבד. איך פחדת להיות לבד.
|
בא לי... לקחת אותך בתיק שלי
ממש בתוך התיק, בין הארנק לטיק טאק
ולשלוף אותך מתוכו
כשאני רוצה נשיקה
או חיבוק
או סתם שתגרום לי לחייך
|
וזה לא ייגמר לעולם. והבועה אף פעם לא תתנפץ כי היא אולי נראית
שברירית ועדינה אבל היא עשויה מהחומר הכי חזק שיש.
|
אבל רכבת ההרים הזאת כבר התחילה את דרכה
(ואולי) לא ניתן לעצור אותה באמצע.
היא באמצע הלופ והקרונות הפוכים
ולא חגרתי חגורה מספיק חזק.
|
בשיחה האחרונה שלנו שאלתי - אבל גם אתה מנתח, לא?
|
עד מתי נוכל עוד לסבול את כל זה?
עד מתי עוד נסבול את השיגעון הזה?
את שכרון החושים הזה שקוראים לו אהבה?
|
מדי פעם בא מישהו, נושף עלי, מחמם אותי לכמה רגעים עם האוויר
החם ואז הולך, נעלם.
והאוויר מתקרר. ואז שוב קר.
|
אני בדרך חזרה ממך
ויש חושך בחוץ
ואורות הבתים מנצנצים מרחוק
ואני שוב כותבת. לך.
|
לפעמים אתה אומר לי שאתה אוהב אותי ככה
ואני רוצה להגיד לך בחזרה שאני קצת באמת אוהבת אותך. כי ככה.
וככה זה לא תשובה, אבל זה ההסבר הכי הגיוני שיש לי כרגע
|
כן, אתה הסמים שלי ואני עכשיו בקריז כי מזמן לא לקחתי אותך
מזמן לא לקחתי אותך אלי וחיבקתי אותך חזק חזק ולחשתי שאני
אוהבת רק אותך ולא רוצה שתעזוב
|
זה טיפה הצחיק אותי
המחשבה על איך דברים משתנים
אחרי הכל, הסבון עדיין כאן
ואתה...
|
"It's been hours seems like days, since you went away,
And all I do is check the screen to see if you're ok.
You don't answer when I phone, guess you wanna be left
alone.
So I'm sending my heart, my soul, and this is what I'll say"
|
"ושכחתי את הדרך
אבל אני עוד כאן"
|
|
|
תמצצי לי אם אני
אגיד :"חובה
לחגור גם
מאחור?"
הדוגמן מנצל את
קולו הרדיופוני |
|
