[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שרון גרין
פורים 07.

http://www.israblog.co.il/42376
ICQ 324754008 324754008  Alaithlos

אל היוצרים המוערכים על ידי שרון גרין
זוהי הדלת האחורית אל חייה, הדלת הראשית אל ליבה.
מכל מה שעובר בראשה, בעיקר ברגעי החולשה.
אם תקראו ותגיבו אולי גם תזכו להכיר. לא מבטיחה
שתצליחו, אף אחד עוד לא פרץ את המנעול הבלתי
שביר....




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סופני
הסתכלתי מעלי, שמים. הסתכלתי תחתי, אדמה. הסתכלתי בעיניו,
שממה.
כאילו שנפש לא הייתה. גוף ריק ועיניים מתות. כאילו הוא איננו
בפנים.
פתאום מתעורר. נרתעתי. הוא מצמץ ופקח שתי עיניו שנית.

פארודיה
הוא התקרב אל הדלפק, רוכן לעברו של אלווין. לוחש באזנו: "הבאתי
לך קופסאות. תמלא לי אותן בבקשה ברומנטיקה. יש לי די כסף לשלם
לך."


לרשימת יצירות השירה החדשות
עוד זריקה של מציאות לורידים, עוד שניה של התנפצות מבפנים.
עוד מילה ששוברת לאט, עוד תהום שקרובה כמעט

וצמרמורות בגוף עוברות, מן רחש בתוכי
דאגה נובטת ברגע שרירותי.

צועדים על החוף במרץ, זה לצד זו.
מדברים בלי הרף, משפט שלי, משפט שלו.
הוא אומר שהנוף רומנטי, מתאים לערב של חצי שנה.
אני נזכרת באירוע דרמטי, שממנו הכל השתנה.

וידוי
ושקט קטן בתוך רעש גדול,
הפינה הקטנה שמסבירה את הכול.

להביט לאחור ולראות אותי, מיואשת.
ולהסתכל בי עכשיו, ולראות איך שאני מתאוששת.

זכרונות
אלבום תמונות, דלת שנפתחת ונסגרת.
מראות קשים מנשוא המרצדים מול העיניים,
אי אפשר להפסיק להביט.

בדידות
אולי אם הייתי אחרת,
האשליה הייתה מציאות,
החושך היה אור
והיאוש היה הופך לתקווה.

עצב
ואיך שבכל נשימה אתה שם ופועם בי
ובכל נגיעה אתה צף ועולה בי
מסתנן דרך כל המחסומים שלי
עוצר את הזמן שלא נותן לי לנשום.

בסוף הזמן, כשהעולם יפול,
ולא ישאר כאן שום דבר מלבד חול,
אני אשב כאן, בוכה מול הקירות,
אתמרמר על כל מה שיכל להיות.

יחסים
קצת מפחיד ברגע אחד לאחד נפשות.
לב פגוע נתן מחילה, והתחלנו את הכל מהתחלה.

בדידות
נעטף במסכות אין ספור.
מחייכות אחת-אחת.
לא נותן לגשת, לא נותן להתקרב.
רק מכאיב ומכאיב - רק מוסיף וצועק
ובסוף מסתבר שאתה מתפרק.

את היית המפלט, החלום
המקום שהוא רק שלי
להגיד הכל בלי בושה
להתפרק ברגעי החולשה

אהבה
לפעמים בא לי להיות מישהי אחרת,
יותר יפה, יותר מוכשרת.
יותר מצחיקה, יותר נאהבת,
יותר כמותה, במילה אחרת.

אני רוצה אותך לידי,
מתוק ומשגע.
רוצה אותך אוהב,
כמו שרק אתה יודע

יחסים
רצתי אליך, קפצתי, חיבקתי
נישקת אותי ואיך שהסמקתי.
שיערך הזהוב מצד לצד מקפץ
כשחיוך ערמומי אל שפתיך פורץ

לנשום, לרקוד, לעוף, לצחוק.
לחייך אליך חיוך מתוק.
לקוות לטוב, בלי פחד מהרע
לדעת שנגמר אבל אין ברירה.

לשכוח את הרגע שהצטלבו המבטים.
לשכוח את הכל, לאבד את התקווה.
לא להשאיר פירור מהאהבה.

אתה הרעל שהכי קל לי לבלוע
מחליק לי לגרון מוסווה בטעם האהבה ובשקרים מלטפים

עצב
כל האור הנמצא בחוץ
לא יצליח לפרוץ דרך העור הצרוב
דרך השביל הסדוק
אל ליבי.

אני רוצה אני דורש
אבל נשאר עם מה שיש

צמד שירים
עד סוף היאוש, עד סוף התקווה
עד שיהיה טוב, אני מקווה.
עד שתתרגל לרעיון שלך ושלי
עד שסוף-סוף תהיה פחות רציני.

רומנטיקה בקופסאות,
נמכרת בחנויות.
כל כך קל להשיג אותה היום
כל כך חבל שזה לא הרגע הנכון.

יחסים
תן לי לבטא בלי מילים
את מה שנמצא כ"כ עמוק
תן לי להסביר בלי צלילים
את מה ששובר את הצחוק.

עוד שיחרור צעקה,
עוד בריחה לשתיקה.
עוד מילה אחת באוזן,
עוד כאב קטן בלב.

יחסים
ואני חושבת עליך בעצם,
איך זה לא לקום אתי יותר בבוקר. אף פעם.
אחד הדברים שאתה הכי אוהב. או אהבת.
איך זה להתעורר לידה, ולדעת שזו היא?
איך זה מרגיש? איך זה מרגיש שזו לא אני?


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
תהיה גבוה יותר, והאישה תנעל עקבים, ותמיד תהיו שניכם יחד עם
חיוך על הפנים. ותקבל את כל מה שרצית, כל מה שלא יכולתי לתת.
כל מה שהכי רציתי, באמת באמת באמת.

כמו הכתם החום על ה"אולסטאר",
שום דבר כבר לא יתקן אותנו,
ינקה את הטינופת שיושבת בינינו
קצת מעלינו, קצת בתוכנו.

היפרדות
זה כואב, אתה יודע?
להסתכל בתמונות שלנו,
בדברים שכתבת לי,
בכל מה שהיה לנו,
ולהגיד 'ניחא... היה ונגמר'.


לרשימת יצירות הציור החדשות
עט
אל היצירה

על נייר
אל היצירה




אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
מי יצא קודם
התרנגול או
הבייצה ?





מנסה להבין את
משמעות החיים


תרומה לבמה





יוצר מס' 34057. בבמה מאז 12/4/04 3:27

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשרון גרין
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה