[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










היא התהלכה לה בין כל הזרדים. בינהם הרגישה אחרת,
הרגישה מיוחדת. אפילו יפה היא הרגישה, ככה בין כל
הקוצים. היא אהבה ככה, פשוט להיות לבדה. לבדה הייתה
שונה, אף אחד לא הכיר אותה ככה. היא לא נתנה לאף אחד
להכיר אותה. היא הייתה היא עצמה,רק היא ידעה איך,
מיוחדת שכזו.


1987




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פתחתי את הדלת בזעם, בתוך החדר עמדו ליאור ויונית מחובקים,
ליאור מנחם את יונית שבוכה בכי תמרורים.

זוגיות
הוא היה אהבת חיי. יותר ממנו לא יכלתי לבקש. אהבתי אותו יותר
מאשר את עצמי, סגדתי לו, הערצתי אותו. ידעתי שאשאר איתו לנצח,
שלעולם לא ניפרד, גם עוד הרבה שנים.

נורית ישבה במרפסת. היה משהו מוזר בישיבה שלה, היא נראתה מאד
נינוחה. היא נראתה כמו פעם


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
כמו ציפור שבאה ונושקת על כתפי,
באת בשקט תמידי

אז עמדתי,
עמדתי מולך

אהבה
יושבת בשיעור

אהבה
מביטה לא מביטה

אהבה
הירח זרח במלוא הדרו
והשמיים היו בשיא יופיים.

אהבה
והוא אוהב אותה
כמו שאף אחד אחר לא אהב אותה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
החיים שלי נעלמו עכשיו, היום כבר הכל השתנה. התמוגג כלא היה.
האם טוב יותר? רע יותר? הרכות מלטפת אותי והקוצים חודרים דרכה,
מתיזים את דמי לסביבה. הסביבה סופגת את דמי מכל כיוון, איפה
האהבה?

היי.
היי.
את עצובה?
כן .
למה?
החיים כבר לא אוהבים אותי.




ויטגנשטיין אמר
שהשפה היא סרגל
המונח על
המציאות. הוא
צדק.
(ת. אליהו)


תרומה לבמה





יוצר מס' 22487. בבמה מאז 4/7/03 5:03

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשרון גדור
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה