אם היה אפשר הייתי מוותרת על הרשמיות,
זה עשוי מהבל,
ואני אדם פשוט.

"אני",  ו"אני",  ו"אני",  ו"אני",
ושם משפחתי הוא  "עצמי",
ועוד לא הכרתם את  "אותי".
למה לוקח הרבה זמן להגיע לאמיתי?

אם היינו יכולים, היינו כולנו מוכרים את הרשמיות,
באלפי קרמבואים לזלול בהתלהבות.
כל משפטי ההיכרות מתנדנדים מרוב שיכרות,
"אוי מה אמרתי?! אולי זו הייתה טעות?
תראו, אני בסך הכל אדם פשוט... ".

הדיאטה "אבל אני לא אוהבת לשתות. באמת. זה סתם היה..." ניסיתי לתקן את הרושם המוטעה, "רציתי להוכיח שאני יכולה לשיר בלי לזייף למרות שאני שיכורה כלוט" אמרתי, ומשום מה לכנות הזו המראיין לא התייחס והמשיך לכתוב, לרכל עליי עם הדף שלו.

אוהבת אהבה אוהבת שאתה מלטף את כל גופי, כאילו אני יצירת אומנות שכרגע יצרת.