[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שרון כרמל
ICQ 47424473 47424473
"המציאות עצמה אינה מכריעה לכאן או לכאן, ומה שנגלה
תלוי בהחלטה שלנו מה אנחנו רוצים למדוד, כי העולם,
ובני האדם בתוכו, מתקיימים בזכותנו הצופים בהם,
והבחירה היא בידינו, איזה חלק אנחנו בוחרים לראות"


 למאטיס יש את השמש בבטן/יהודית קציר




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סליחה אדוני, אפשר קצת אבטיח? מלמלתי כשראשי רכון ועיני יוצרות
קשר ישיר עם המחצלת הכתומה עליו הוא ישב. בוא הגיש לי פלח גדול
ואמר בקול נעים "בבקשה" ואני חטפתי אותו ורצתי בספרינט הכי
מהיר שלי למאחורי הסוכה של המציל. מרב מבוכה אפילו שכחתי להגיד
תודה. מילא.

מישהו פעם אמר- "מה שהיא לא יודעת לא יפגע בה"-

זונה, כוס אמה.. קיללת בקללות שלא ידעת שקיימות בלקסיקון שלך.
הסתובבת בחדר כמו ארי בסוגר. ראו את הטירוף בעיניים שלך.
התמונה שלה לא יצאה לך מהראש. זכרת את הגומה הקטנה שלה בלחי
הימנית בכל פעם שהיא חייכה, וזה לא קרה הרבה.

היא יצאה מהחדר, בצעדים רועמים כאלו, שישימו לב, לא מתאים לה
לעזוב בלי לעשות סצנות. והיא לא שכחה גם לטרוק את הדלת בחוזקה,
שלא יהיה לכם ספק בכלל. ככה היא. לא נדרשת הכרות עמוקה בשביל
לדעת שהיא כזאת שתנצל כל בעיה שצצה ותהפוך עכבר להר, איזה הר,
רכס.

אחרי שבועיים זה כבר לא היה בדיוק אותו דבר. סוניה הרגישה
שמתחשק לה לעשות פיקניק, כמו פעם כשלא התחשק לה לשבת בבית לבד.
היא לקחה את פנקס הטלפונים הבלוי, פתחה אותו באות י, התחרטה
ופתחה אותו באות ד. היא הרימה את הטלפון וחייגה לדליה. השיחה
הייתה קצרה וקלילה




כמה פעמים,
כמה פעמים,
כמה פעמים...
לחצת על
ENTER...
ושום דבר לא
קרה...


תרומה לבמה





יוצר מס' 1275. בבמה מאז 26/11/00 15:17

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשרון כרמל
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה