|
דמעה מסתורית נופלת על לחי,
לחי סמוקה עד מאוד.
שיערה השחורה נופל ברכות,
על גבה הרועד- לא מקור.
|
חיוך ביישני על קצה שפתותיו,
עיניו הכחולות מאירות את פניו.
ידיו הרכות שוב נוגעות בפני,
מרגישה שגופי נחלש מעלי.
|
הרוח בחוץ שורקת את שמה,
אך היא כבר מזמן סגרה את ליבה.
כוכב לא יאיר, ונר לא יבער,
הזמן יעצור את יום המחר.
|
הולכת מהר
איתך
לא נישארת
הכאב בפנים
לעולם
לא חוזרת
|
מי יאהבני כעת? מי יחזיק את ידי?
מי יאמר לי כל יום: "את, רק שלי"
|
מחפשות את האושר, המעוף והחופש,
ציפורים כלואות ברעד.
ציפורים חופשיות הבוכות בשבי,
שבי הדמעות והפחד.
|
|
|
האם זה רק אני
או שאישרו את
סלוגני?
צרצר |
|
