[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שרון ברבי
לא כיף לשתות לבד...

http://barabi-law.com/

אל היצירות בבמה האהובות על שרון ברביאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי שרון ברביאל היוצרים המעריכים את שרון ברבי
מעגל החיים...

עכבר בורח מחתול
שנרדף בידי כלב
שבורח מהאדם
שנרדף בידי אישתו
שבורחת מעכבר




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פנטזיה
"מוות לבוגד..." צעק ההמון, שנפרסו באלפיהם לרגלי, כשהוסר
הכיסוי מעל עיניי.
"מוות לבוגד..." ובידם מחזיקים לפידים בוערים.
עכשיו סוף הלילה, כמעט זריחת השמש הרגילה כל כך ועם זאת
האחרונה עבורי...

שרון, הכל בסדר? שאלה שולה הספרנית המבוגרת, תוך כדי שישבה על
כיסא לידי. אני לא עניתי.
שרון, מה לא בסדר? חזרה על השאלה בצורה אחרת לאחר שהביאה לי
כוס מים.
אני חייכתי חיוך ממורמר, יושב בפה פעור, מנסה לתמלל את ההרגשה
למילים כדי לענות לשולה הספרנית.

מוסר השכל
"...ויושע אדוני ביום ההוא את ישראל מיד מצרים...", כך נכתב
בתנ"ך כשיצאנו ממצרים, אחרי ארבע מאות שנה בגלות, שעבוד, עבדות
להיות בני חורין. בגלל זה בפסח, סבא שלי מכריח אותי לשתות ארבע
כוסות יין אדום. אף פעם לא התנגדתי לשתייה ובטח לא ליין אדום.
כל ערב שישי "בב

סאטירה
פה התחלתי להכיר קבצנות מסוג חדש הקבצן מחכה שאוציא כסף ואז בא
אלי ומתחנן שאתן לו כמה שקלים להגיד שאין עלי כסף זה בעיה כי
הרגע הוצאתי ואז הוא מספר לי כי הוא מסכן ויש לו אישה וילדים
וחובות של משכנתא והוצאות ואני די מזדהה איתו כי זה מה שיש לי
בדיוק ואני עדיין

חוסר אונים
זו הפעם האחרונה... נשבעת לעצמך מול מראה
יום שישי השעה עשר בלילה.
איפור, חצאית וחולצה שכמעט לא משאירה כלום לדמיון,

משל
הכרטיסים יקרים אבל זה מחיר סביר שהוא מוכן לשלם
כדי שבנו יראה מירוץ אמיתי.
הוא מעלה את בנו על גבו,
וכמו כל אב מסור עושה לו "דיו... דיו..."

זוגיות
ירח נוצץ בתוך צנצנת זכוכית שיאיר רק לי ולך.
שהעולם יישאר ערום מאור. הרי גם ככה אנשים מעדיפים את הסקס
שלהם בחושך...

אהבה
ראייה זו לא התכונה היחידה של העיניים. הן יודעות גם להבחין.
בגלל זה כשרואים משהו מדהים, הן "תקועות" ולא מוכנות לעבור
הלאה.

החול עובר ונגמר דרך הצוואר הדק של שעון החול את זה אני יודע,
אבל לא יודע כמה זמן נשאר בדיוק.
כשממלאים בקבוק גם אם לא נביט בו מתמלא ורק נאזין לרחשים מסביב
נדע מתי הבקבוק מלא ע"י שמיעה של הבקבוק מתמלא.


לרשימת יצירות השירה החדשות
מצב
מוצא פי נאלם, נעלם.

בדידות
גשם מכה, שוטף, שורף, סוחף,
את כל אשר דחקתי זמן רב כל כך.
מעלה באוב זכרונות בין אם אני מסכים
ובין אם לאו.

רכוב על תקווה יצאתי
לחפש בעקבותיו של ערב בהיר
שנעלם בחרש לילה הכהה ממנו
נעלם בו כשפיכת כד מים לים

אני לא מובטל
אני אומן
עוד אין לי במה
אז אני מנגן ברחוב

מבקבוק יוצא שד
גם אם זה ויסקי
הוא לא מגשים משאלות
לא את שלך בכל אופן

הרהור
אולי אדום
מכעס כי בהלוויה שלו היו
אנשים שלא רצה לראות והם באו

תחושתי
כל צעד נוסף שהופך לקשה יותר מקודמו
הם שוקעים בחול ובייאוש עד הברך
ובעזרת מקל הליכה מושכים קדימה
לצעד הבא לייאוש הבא

בדידות
אנשים שותקים
מלווים עם מבט חודר
חודר יותר מהקור שחודר עד העצמות

גורל
האור עוזב עם "כל השאר"
חוץ מהצל שנשאר מאחוריהם
הוא אינו מוכן להיפרד...
מכסה, כמו בשמיכה קרה
את האדמה והחופרים בה

מצב
לכלב שלי אין שם
הוא נולד סתם... בטעות
כמו אבא שלו וגם אמא
כמו חבר שלי מהגן
גם הוא נולד סתם

געגוע
חיוך נמתח בעצימת עין
מזכיר ניחוח ילדות

גורל
האדמה חרושה, זרועה
לא תחכה לאיכר, שלא יקצור.
לא תחכה לגשם, שלא יבוא.

הגות
במסעו של האדם אל תוך עצמו,
ישנם אומרים שההתחלה קשה
ואחרים אומרים שזה דווקא הסוף.

הרהור
הכרכרה דוהרת חותכת את האוויר
כמו חץ ירוי מקשת מתוחה כמעט עד קצה יכולתה

יחסים
כנראה שאיבדתי אותך.
כמו מפתח בחדר מדרגות חשוך.
כמו תחושה
אחרי חצי בקבוק וויסקי.
כמו הגרב השנייה,
שלעולם לא תימצא.

הרהור
משהו שגוי,
תקוע, רעוע
מותר או אסור?
זו שאלת השאלות מאז... להיות או לא להיות

הרהור
דמעותיי זולגות
ומרטיבות את החול
כאילו גנבו את תפקיד הגלים

הגות
עייפותו של מלך החושך
מורגשת כמו
שכבה עבה של צל
הנוצרת תחת עלה דק.

כמיהה
קול דשדושי הסוס הזקן
נשמעים על אדמה רכה כפעימות לב
בתוך פרסות ברזל קשות

ייסורים
חיוך של תמימות
הפך לשל אוטיסט
חסר כל משמעות
ומופיע כאינסטינקט.

וידוי
להגיע לראש ההר
ולהביט לאחור
הכל נראה קטן, מצועצע.
כמעט לא אנושי, רחוק.

הגות
גם למלאך לבן יש צל שחור.
רבים הרג האויב המוטל לפנינו
ובתוכם אין היכול למנות
את חפי הפשע.
דינו ראוי שיהיה מיתה...

גן עדן
וטיפת זיעה אחרונה זולגת
ממצחו של דייג קשה יום
הקושר את ספינתו למזח
ועוטף את הדגה בעיתון
שכן לקרא בו הוא הרי אינו יודע


לרשימת יצירות התסריט החדשות
דרמה
לי יש בעיות שתייה?
לא נראה לי יקירתי הלא מחויכת.
אני שותה.
לכל העולם יש בעיות עם זה.
נראה לי שבעיות השתייה הן אצלכם.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
לפתע קפצו עליי שני בריונים, תלשו אותי ממקומי והחלו גוררים
אותי.
עוד לא הספקתי להגיב ואנו כבר ליד היציאה. ניסיתי להיאחז בדלת,
ללא הועיל.
הספקתי לראות את המטוס מחמם מנועים, מסובב גלגלים וממריא.
הבריונים עדיין אחזו בי בחוזקה.

בקצה אחר של העולם יושב רב סרן אדם סקינר וכותב. כמו שהוא עושה
כבר קרוב לשמונה שנים; מאז סיים את התואר הראשון שלו בתקשורת
הוא כותב השגות בשם צבא ארה"ב על מכשירי הקשר מסוגים רבים:
רגילים, ארוכי טווח, מוצפנים, קטנים במיוחד ועוד רבים.

"צבעי הגן מתחלפים בהתאם לעונות השנה גווני הירוק באביב-קיץ,
שילוב צהוב כתום חום ואדום בחורף-סתיו", הסביר הארי ואני עצרתי
לראות כאילו שהשינוי מתבצע ברגע אחד והרגע הזה עומד להתחיל.

הייתה שתיקה של כמה שניות. הבטתי במר קארטר כמשתוקק כבר שיזרוק
עליי את האתגר, שיגיד כבר ולו למען האגו שלי - מה הוא צריך
ממני שלא יכול לעשות בעצמו. ממש בערתי בתוכי שכמעט הזעתי.
"אני מקשיב", אמרתי כמסכם את כל תחושותיי גרוע מאוד.

התנעתי את הרכב, המזגן מקולקל. כבר כמה ימים שהוא מקולקל. לא
שיש בעיה לסדר את זה, פשוט לא היה לי זמן.
"קר, לעזאזל", רטנתי ביני לבין עצמי תוך נשיפה ארוכה לחמם את
הידיים.
רמזור ירוק מהבהב, הופך כתום ואני לא עוצר. כמעט תאונה, אבל
הלב שלי גם ככה דופק מהר.


לרשימת יצירות המחזה החדשות
מחזמר
הרב פינחס: ויפנה אלוקים אל מינה צמח ויאמר..."
אלי: המצב בארץ קשה מתמיד. יש פשיעה חמורה אבל אני לא מצליח
להבין ממה זה מגיע. אם לא יהיה פתרון אחריב את העולם במבול.
יש לך אולי איזה סקר על הפשיעה בארץ?
הרב פינחס: "ותענה לו מינה צמח ותאמר..."




"אין לי מושג מה
אני עושה, לא
יודעת איפה אני
נמצאת, אין לי
מושג מה השעה
אפילו..."


הלן קלר ביום
ראשון


תרומה לבמה





יוצר מס' 56678. בבמה מאז 24/10/05 6:25

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשרון ברבי
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה