|
אני באמת ראיתי את הסלע ששוכב מתחת לעץ הדובדבן מחייך חיוך
זדוני ומלגלג עלי ,כאילו לומר לי שבפעם הבאה שאני אראה אותו זה
מלמטה,באדמה..
|
עיניי נעצמו ,נשימותיי החלו לחזור אט אט אליי והקור נהיה אמיתי
מרגע לרגע
|
|
|
-אבא שלך
ערומקו?
-לא.
-חבל.
אפרוח ורוד
ואמנון ז'קונט,
בעוד דו שיח
מרתק. |
|
