|
אני באמת ראיתי את הסלע ששוכב מתחת לעץ הדובדבן מחייך חיוך
זדוני ומלגלג עלי ,כאילו לומר לי שבפעם הבאה שאני אראה אותו זה
מלמטה,באדמה..
|
עיניי נעצמו ,נשימותיי החלו לחזור אט אט אליי והקור נהיה אמיתי
מרגע לרגע
|
|
|
בטח מי שמקבל
עכשיו את כל
הסלוגנים שלי
באימייל,
רק מהקריזה לא
מאשר אותם.
אחת עם בטחון
בעצמה. |
|
