|
אני באמת ראיתי את הסלע ששוכב מתחת לעץ הדובדבן מחייך חיוך
זדוני ומלגלג עלי ,כאילו לומר לי שבפעם הבאה שאני אראה אותו זה
מלמטה,באדמה..
|
עיניי נעצמו ,נשימותיי החלו לחזור אט אט אליי והקור נהיה אמיתי
מרגע לרגע
|
|
|
לפעמים אני
מרגיש שכל
האחריות נופלת
עליי.
אלוהים, שופך את
הלב. |
|
