מלל

  

ויז'ואל

  

סאונד

  

קול-נוע

  

blogs at.corky.net
סלולרי (WAP)
דואל
FAQ
ממליצים
הוציאו לאור
יצירות מאופיינות
פירסום

מפגשים
דיונים
מגירות שירה
מגירות סיפורת
טכני
מודעות
הסדנה

תמול אני ולולה צעדנו להרצל. קיווינו בטח למצוא איזה אוצר שם.
ישבנו באיזה בית קפה ממש יפה ולא כל כך יקר. היא הזמינה איזה
משהו חם ואני כרגיל איזה אייס קר - זה מזכיר לי חופש ואני
אוהבת חופש. אחר כך חתכנו לים ופנינו באיזו פנייה באלנבי
שמובילה אותך בירידה לים ו

ההורמונים האלה מטריפים לי את השכל.
פתאום אני בוכה ללא סיבה.
והדמעות מלטפות לי את הלחיים.

כל האנשים בעולם,
ממהרים להתחיל את היום.
כאילו שבסופו
מחכה להם האמת.

כמה סליחות עוד אוכל לבקש
על שלא הייתי עם מישהו בשעה שנזקק לאדם.

ביום ראשון בבוקר
קמתי עם דמעות בעיניים