[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










שני נולדה בשנת 1982 אי שם במרכז הארץ. היא לא בוחרת
להעיד על עצמה כעל בעלת כישרון אבל נהנית לכתוב כדי
להתבטא.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
בפעם הראשונה ששרית הפילה היא ישבה כל היום באמבטיה. היא נתנה
לילד שלה לזרום החוצה בנחת, כי הרגישה לא בנוח לתת לילד כביכול
שלה להיספג באיזו תחבושת היגיינית פשוטה.

הייתי שיכורה, גמורה. הוא הביא לי את האצבע שלו שהייתה מכוסה
באבקה לבנה.
"תלקקי."
"מה זה?"
"נו, תלקקי."
"טוב, אבל מה זה?"
"זה קוק, זה קוק, קחי."


לרשימת יצירות השירה החדשות
האדם שכה היללתי
האדם שהאללתי
נראה פתאום כאיש אחר
כי אצלי כבה הנר

Will I ever love
Will I ever be loved

there's a cloud in the sky
so gray and up high

בגלל כמה כימיקלים במח

כמה שאני שקטה
ככה אני צועקת מבפנים

פשוט בן אדם לא חשוב
לא משמעותית בחיים של אחרים

אני רוצה להתכרבל
להיכנס בתוך עצמי

חיי מחולקים לפן האושר ופן העצב

כבר שנים שאין לי הגדרה אחת לעצמי או לחיי
מתנדנדת, משתנה

חשיבות נמדדת על ידי כמות (או איכות)
האנשים שתופסים ממני, שחשים בחסרוני
ומתגעגעים אלי שאני לא שם

ככה אני עם אנשים לפעמים
מסתכלת מבחוץ
מרגישה בפנים

אי אפשר לשנות
את מה שהיה
אי אפשר לשנות
אופי קבוע בבסיס

הכל מונח לפניי
מוכן לשימוש
על מגש כסף מנצנץ
רק בשבילי

שקטה ועדינה למראה
ובפנים הר הגעש מתמלא

ייתכן ויש בי את הכח לצאת מפה
אני רק צריכה למצוא אותו

שמחת ההישרדות שבי
הנר הקטן שמעולם לא כבה

הייתי מושלמת
הייתי יפה

משטח דשא עצום
סלעים בגוונים שונים של אפור

הסם הבא - אהבה
רוצה להרגיש ולהתרגש באמת
ולא בצורה מזויפת

מה שעברתי ומה שעשיתי
לא ניכר בפניי
מראה הילדה הטובה
התמימה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מוזיקה קלאסית מזכירה לי אותו כמו שהוא היה פעם. אני שומעת
מנגינה מסויימת ופתאום עולה לי לראש תמונה של דמות שכמעט
נשכחה.

אני מייחלת לאיזון, לא רגעי או תקופתי, אלא תמידי, קבוע.
איזון שבו אני אהיה שלמה איתך ושלמה איתי. להיות בסדר.
איזון שיגרום לי לשכוח שאי פעם ראיתי אותך כמו שאני רואה אותך
עכשיו.

יש מין אופטימיות לא מוסברת בבוקר, אתה מתעורר אחרי שנתת לגוף
שלך לנוח ולמח שלך להיות פעלתן, להשתולל ולחלום.

אני לא יודעת איך להגדיר מה בדיוק דפוק אצלי. אני שונה.
לא שונה באופן מיוחד או יפה, אלא שונה בצורה מעצבנת. טוב לי
לדעת כמה שפחות על מה שאנשים חושבים עלי. אני מרגישה שאני בן
אדם מסויים שמסתכל החוצה, והסביבה רואה בן אדם אחר.

לאנשים יש חולשות.
טעויות נגרמות מתוך חולשה, לא?
מדהים איך החולשות האלו
משתנות מאדם לאדם,
אך הקושי לעמוד בפיתוי זהה
אצל כולם.

מה עכשיו?
מה עושים פה?
הכל מוזר לי.
משעמם פה.

איך אני אסביר את זה
שאני יושבת בבית
מתעצלת לחפש עבודה
מתעצלת לחפש דירה

יש לה תינוק בבטן.
היא מבינה בכלל את המשמעות של זה? היא ילדה. ילדה שעשתה טעות.
טעות טפשית ולא אחראית. ובמקום לתקן את הטעות היא החליטה,
מטעמי אמונה, לסבול בתוצאותיה של אותה טעות. החליטה לנסות
להנות מזה, לראות את הצד החיובי.




אם כל החתולים
נזללים על ידי
תאילנדים שאין
האמת לאמיתה
בראש מענייהם
בימי שישי, הרי
שיבוא סוף כל
סוף קץ לרשע
בעולם- בתנאי
ש... מה?




זוזו לסטרי, 247
בפסיכומטרי


תרומה לבמה





יוצר מס' 26932. בבמה מאז 13/10/03 15:56

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשני יואל
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה