|
הדס 54
 
אוהבת שירה. טבע,נוף(רק לא לקטוף) אדם ואדמה.
א-אין דבר כזה בחלד!
ה-הייתה ? או חלמתי חלום?
ב-בועת רגשות, אדרנלין (ועוד) שהתנפצה בדרך כל בועה.
ת-תהא נשמתה צרורה בצרור האשליות.
|
נשבעתי לך, מלכי
את שירי חצבתי בדם ליבי!
|
לב הפכפך
לא דוד, לא רע, לא אח,
פניו הפך
|
צר לי עליך
הנמר
אשר ידעת לבתר, לשסע
ולשחוט
|
קשישה נוברת בהריסות
מאיצה, דוחקת למצוא התרופות.
לרפא מדווה נכדה.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
בגיגול הקודם
הייתי זה שגוזר
את הפסטה.
דק-דק-דק הייתי
גוזר. קראו לי
לוצ'יאנו שגוזר
דק-דק (באיטלקית
זה הולך יותר
טוב, אבל לא
תבינו).
המאפיונר
הקומפולסיבי
ברגע מיסטי |
|
