|
" ישנם מלאכים שתמיד יישארו שזורים בחיינו למרות
שאבדו את אור נרם , ישנם כוכבים שיאירו את הדרך
שאבדה רק לאחר שנפלו ולעולם לא ישבו חזרה , ישנם
חללים שאור זכרם יאיר בלבנו את התקווה שנלקחה אחרי
מותם ,ישנם אנשים שמאירים רק אחרי שהם אבדו ואינם .
ישנם גיבורים שעוצרים את הזמן ברגע עזיבתם. הם
שיחיו לעולמיים בלבנו גם אחרי שפסק הזמן.."
הלכתי לים, שם מצאתי אותה
מביטה על איך הגלים לא שבים חזרה
ושאלתי אותה, למה היא בוכה
|
בורא עולם, שמע את כאבי, תן לי את הכוח להמשיך...
המלאכים בוכים עכשיו, לא נותר דבר. התקווה התנפצה, החלום כך
נגמר.
הייאוש רק גובר. כול יום שעובר, הבכי לא פוסק.
|
אלוהים שמור על דמעותיי ועל חיוכיי.שומר אלוהים על יקירי.שמור
על אמונתי, על האור בנשמתי. שמור על חבריי שאינם עוד בחיים...
|
"כולם שמו צבעי הסוואה?" שאל המפקד. " כן, המפקד!" צעקו
כולם. " נהיית תימני כמוני?" שאל מנחם את מאיר. מאיר צחק ואמר
" אני יודע שאני נראה טוב ככה.. אבל אתה לא צריך להתחיל איתי..
זה לא הזמן ולא המקום". "צוות אדיר , אני רוצה לצאת היום
למארב הזה ולדעת שאת
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
לא שולח שום
לחם. שימותו
מרעב הזונות.
- פינת האנטיפת,
מוגש בחסות שפן
קטן והאגודה
הבינלאומית
לחארות. |
|
