|
הוא הסתכל עליי, זו הייתה הפעם הראשונה שבאמת הבחנתי בו, הוא
היה כל כך יפה ועצר נשימה, היו לו העיניים הכי יפות בעולם, ממש
כמו הים, ואני לא מגזימה, הרי אני אף פעם לא מגזימה...
|
בוםםםםםםם...
"מי זה?" אף אחד לא ענה...
"מי שם?" שאלתי בקול מפוחד...
"שני, זה אני, תעזרי לי."
הוא עמד שם רועד, מסכן, מאיים להתמוטט עליי כל רגע, חושך היה
בחוץ, אפילו החתולים המרושעים בחוץ לא זזו... חושך, רק אני
והוא.
עזרתי לו... הוא התיישב על המיטה
|
לקחנו אותו למרפאה ואף אחד לא דיבר באותו זמן, אז פשוט
התעופפתי משם. לא יכולתי לסבול את זה יותר, הייתי חייב לגלות
מה קרה.
|
כוחות אפלים קרבו אל הביקתה שעמדה בקצה היער.
|
שתי הדמויות מתקרבות,
כל אחת מאיזור אחר
האחת לוקחת סכין
השנייה...
אוחזת מקל
|
אני בא ממלחמה קשה
אני בא ממלחמה שלפצע ממנה אין תרופה
בא ממקום רועש אבל שקט
בא ממקום סגור אבל פתוח
מאיפה שאף אחד לא יכול לברוח.
|
ים פרוש לאורך קן האופק
השמש, מאיימת לשקוע
זעקה חדה מפלחת את האוויר הקר
פרץ של אש בוער שם מהצד
|
יש צלליות מרצדות שם מבפנים הבית
ילד ילדה ואם עצובה
הם לא משפחה הם חיים שם כעת בלית ברירה.
|
תציל אותי אני טובע בתוך הדמעות של עצמי
|
בחירות שלי...
אהבות שלי...
הכל... שלי....
כי זה אני... עצמי...
|
הוא חושב שהוא דפוק
והוא חושב שהוא נחות
והוא תמיד רוצה למות
והוא לפעמים עצוב
ולפעמים כאוב
|
קוראים לי למעלה
אני שומע
עד סוף השבוע...
אני לא אתגעגע
|
קיר נבנה ובית קם
יצאתי לאור העולם
לרגע אני מול כולם
וברגע השני אני סתם
|
המים גועשים
והרוח נושבת בפנים
הצחנה של רוח הדגים
והשקט של האוהבים העסוקים בעניינים אחרים.
|
אני לא מקורי
אני סתם אני
ואם תשאלו אותי לשלומי
אל תצפו למשהו חלומי
|
ריח של אפר
מילא את החצר
וכשבאתי והיסתכלתי
גילית שם ילד אחר
|
ראש סובב סובב
הרגל כואבת ליצור הבודד
אוזן שמאל שמוטה על כתפו
ומי יבוא ויחבקו?
|
נפלתי אל חדרה החשוך של בתי
נשרתי לעולם אחר
לעולמה של... אפלה...
|
מסתכלת על האדם שאם היה לי כל האומץ בעולם...
והיה לי התואר... בחיי לא אוכל אליו להתקרב
|
אכתוב, אכתוב לכם תמיד.
אני אדבר אליכם, ובחיים, אבל בחיים לא תגרמו לי להפסיק.
רגש, שיישאר אצלי תמיד.
מישהו נכנס לחדר, העיפרון נפל כמו תמיד.
|
כל פעם שהוא מתקרב
זה כואב אצלי בלב
כל פעם שהוא צועק
אצלי הלב דוחק
כל פעם שהוא מדבר אליי
הולכת לחדרי ומדברת איתי
עם האני שבתוכי
|
הרג הרס
חושך דם
זוהי מדיניותו של האדם...
|
איך בנאדם
יכול להיות כל כך לא
בנאדם
כל כך חייתי
כל כך מפלצתי
כל כך אימתני
|
ישבתי על ההר והסתכלתי על כולם מלמעלה
תמיד זה היה ככה,
אני על ההר מסתכלת על כולם מלמעלה
יום אחד רציתי לעלות על ההר אך לא מצאתי אותו,
|
יללת זאב
קריאת תן
משורר מדוכא
מחכה מחכה
|
הוא חיפש אחריה
ימים ואפילו שנים
שאל את מכירה לאן הלכה
רצה לאהוב אותה
אהבה, נכונה אמיתית וכנה.
|
משהו מתרחש כאן, זה כבר כל כך ברור
ושום דבר לא יחזור להיות כמו שהיה לפני המבול.
|
ויש ת' אנשים
האלה שאומרים שהשמים הם הגבול
אבל זה סתם בלבול
כי כל אדם יכול לקבוע
|
אותו עץ שנתן לי את הכל בשביל לגדול
היום הוא סתם מין עץ קטון
עץ בלי ביטחון
|
וההוא שם מלמעלה
נותן לזה לקרות
וההוא שם מלמעלה
לא משקיט את הרוחות
אך אל חשש
הוא יציל את הנחש
ואל תכאב
כשבך הוא יהיה מאוהב.
|
כאילו שכבר לא רצתה אהבה...
|
איך אתה יכול
להיות אנטיפת כזה גדול...?!
|
ואני אדם
לא חיה רעה
ואני אדם
לא יצור שנפל מהתקרה
|
שערי נשר
וכך גם ידו
ליבי גווע
וכך גם נשימתו...
|
אולי שבוע הבא
באותו יום, באותה שעה
אתם כבר תהיו יחד...
|
הרי מתישהו אנחנו מרגישים חסרי חיים
|
טלי אתי כבר מהגן,
טלי מכירה אותי מאז שהייתי קטן
ראתה אותי נגמל מחיתול
שיחקה אתי יחד בתוך הלול
עברו מאז הרבה שנים,
עכשיו שנינו מבוגרים
אנשים
טלי ואני ממש מאוהבים
|
אתה נתקל ונופל
קם, ומתרגל
מנסה להישאר
מנסה להסתדר
|
תשתה כוס קפה,
אולי אפילו שתיים
תרגיש את הנוזל המבחיל
זז לך בין השיניים
|
ליומן שמעולם לא היה לי
לא כשהייתי עצובה
ולא כשהייתי אבודה
לא כשרציתי ולא כשבכיתי
|
מציירת לעצמה עולמות וורודים
חיה לה חיים אחרים...
מהי בכלל?, אתם וודאי שואלים
|
של אמא...
הוא כבר בטח לא...
והוא...
|
כל אחד ממשיך לחיות
אך זה עדיין כואב
האם אין לי לב?
|
הוא פרש את כנפיו
מהיום שנולד,
הוא ניסה לעוף
אך לא הצליח
הוא ניסה ונפל
וכך שוב ושוב
אמא אמרה לו:
"אל תדאג
מכל טעות, לומדים
אתה עוד תצליח להמריא לשחקים."
|
והיא עצובה והיא חושבת, והיא מאוהבת והיא מעורבת, והיא מתביישת
והיא לבד, והיא מרגישה כל כך בדד, ואחותה, וחברת, וכל המשפחה
(מדינה), אותה השאירו גלמודה...
|
נכון, החלטת לברוח,
ציפית שמאחוריך תישאר ספינה ללא עובדיה - בזמן שאתה הולך להציל
עלמה אחרת
|
הם נפגשו סתם במקרה בבית קפה
ברקע שיר לא מוכר
והוא נראה כאילו מסונוור
|
ריח אבק עולה מהגג
על המיטה אחותה,
יושבת בוכה
מה לך ילדה קטנה
אחות אהובה
|
הכל כמו מנטרה חוזר
הכל מתגלגל ודוהר
איך לפניי שנה
באותה שעה
|
חשבתי עליו
גם בחורף גם בסתיו
|
חדר קר
ברחוב אלדר
את נעליו לקח
ואת פניו חשף,
|
רוח תנשוב בין עליי הרכים
טיפה תנזול מעליי הירוקים
ריח של חורף מתקרב
ואני מבפנים מתחילה להירקב
|
זה לא הזמן אני בטוחה
הבטחתי להתנזר מהם
הם חיות, הם לא עדינים
פוגעים.
|
עינייה, יפות חדרו לחלומות הכי כמוסים שלו
פיה, האדום והגדול ליווה אותו בכל דרכו
שיערה, הארוך והשחור והריח המתוק
לחייה, כשני כוכבים זוהרים נוצצים
|
בכיתי כי לא היית
ואולי אפילו לא תהיה
ואולי אתה באמת אוהב אותה
ורוצה שלנצח נהיה
י ד י ד י ם...
|
היא לא ידעה מה רצתה ממנו
רק תלונות היו לה
הייתה יושבת בוכה
צוחקת, בוכה
היא לא ידעה מה היא רוצה
|
הנה אנחנו פה,
אנשים מטומטמים
חושבים שאצלנו שברנו שיאים
ראו פלאי פלאים
אנחנו לא שונים מאחרים
|
אני אספר לכם על ילדה, שבמקרה זו אני, שנכנסה לתוך בועה כי היא
נורא אהבה בועות. אמנם לא וורודות, כי היא לא יכולה לסבול את
הצבע, אבל נגיד והבועה הייתה בצבע אדום...
|
אנשים באים ואנשים עוזבים, אנשים רצים ואנשים הולכים.
לכולנו יש מטרות בחיים,
אבל יש אנשים שסוטים ממסלולם בחיים...
אני אדם שאוהב אתגרים, אבל עדיין יש לי פה ושם גבולות ברורים !
|
ואני כולי השתתקתי כלא מאמינה, האמנם איננה רואה היא? או אולי
פחדה ממני...
|
אדם חכם אמר פעם: "האדם יוצר את עצמו בתוך-תוכו, ולא בשום מקום
אחר..."
|
אני מסתכלת עליך,
התחלתי לבחון, כבר הרבה זמן... יושבת עומדת, משנה תנוחות,
לא מאי נוחות רק כדי לתפוס זוית ראייה יותר טובה, כדי לא
לפספס,
לא לפספס אותך את הדרך שבה אתה משאיר את הדברים והרגש שאתה
משאיר אצלי
|
איזה עולם מדהים יצרת, הלא כך?! עולם שהוא רק שלך!
אבל תראי גם פה יש אנשים שלוקחים לך דברים, אחד מגדל את
הינשוף, אחר יש לו שיער כסוף- ואת מתעצבנת כי בדיוק על כזה את
חולמת! והם לקחו לך מכל דבר קצת, מעט אבל בשבילך זה כל כך
הרבה.
|
הנחש בחש תקף
ומתוך הנזיד כל הקצף נשפך
|
אני בילבי מווילה ווילקולה...
|
חיח ציירתי בקבוק עקום...
איך מיתחשק לי לשתות עכשיו...
|
סתם משהו שציירתי מזמן והעלתי...
|
רררר.... אולייז וואטשין...
|
זו הגיטרה שלי "רוזיטה"
ניסיתי לצייר אותה, היא הייתה הציור הריאליסיטי הראשון שלי
(למרות שהיא יצאה דיי עקומה).
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
יש אחת שכולם
יודעים שהיא...
לפני מספר ימים
היא התקשרה אלי
באמצע הלילה
ואמרה: "בא לך
לקפוץ ? אין לי
אף אחד בבית !"
בלי לחשוב
פעמיים בכלל
קפצתי,
לא היה אף אחד
בבית !!!
גולנצ'יק |
|
