|
כי מרב שאהבתי אותך לא יכלתי לומר לך
בלילות
הוא צייר לי בתים אדומים
ונסיך עם שיער של זהב.
זה ליאור של עכשיו.
|
תסתכל עליי
בבקשה תסתכל עליי
|
קטנה ונאבקת באיזה מחול מטורף בניצוחך, מתמכרת לתנועות,
לעיניים שננעצות בי כאילו אני איזה עוף מוזר ברחוב בורגני
והומה אדם, מגבירה קצב, לא מעוניינת לוותר.
|
דאגתי ודאגתי עד שכמעט שכחתי לנשום את נוכחותך, להתמוגג
מהאוויר האחרון אותו נחלוק יחד, תראה, אולי התבגרתי.
|
|
|
בוקר טוב רחל,
הגיעו התוצאות
של הבדיקות שלך.
את יכולה להסתכל
על זה כעל סוג
של לובסטר...
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
