|
כי מרב שאהבתי אותך לא יכלתי לומר לך
בלילות
הוא צייר לי בתים אדומים
ונסיך עם שיער של זהב.
זה ליאור של עכשיו.
|
תסתכל עליי
בבקשה תסתכל עליי
|
קטנה ונאבקת באיזה מחול מטורף בניצוחך, מתמכרת לתנועות,
לעיניים שננעצות בי כאילו אני איזה עוף מוזר ברחוב בורגני
והומה אדם, מגבירה קצב, לא מעוניינת לוותר.
|
דאגתי ודאגתי עד שכמעט שכחתי לנשום את נוכחותך, להתמוגג
מהאוויר האחרון אותו נחלוק יחד, תראה, אולי התבגרתי.
|
|
|
די! נמאס לי
להתחבא!
אני חולה על
דיידו אפילו
שמשמיעים אותה
מליון פעם
ביום!
מעריץ יוצא
מהארון. |
|
