|
שני הרפז, שם בדוי, נולדה דווקא לא כל כך מזמן.
עם כל שנה שעוברת, היא לומדת להיות שלמה יותר עם
עצמה ועם העולם.
מאמינה בכל ליבה באהבה חופשית. אהבה לכולם, אהבה
חוצה גבולות וימים, אהבה מנצחת.
בדרך כלל, היא מרגישה הרבה יותר ממה שתוכל להביע
במילים. אפשר להאשים בכך את הלקסיקון הדל יחסית
שבאמתחתה, או לחלופין, ברגישות יתר לסביבה. תבחרו.
נכתב מזמן. עדיין רלוונטי.
נגה,
שם אמיתי.
אני גדולה עליך בקטע הזה.
אישה מדי בשבילך
מרגישה מדי בשבילך
|
יש דברים שאסור לי לומר
אז אני פשוט יושבת מולך ובוכה
|
ואף צחוק אחר
לא יתנגן אצלי כך
לעולם.
|
חרטת בי, סימנים של כאב
שבך,
עכשיו בי
חריצים חריצים של ייאוש
|
אני רוצה להיות
כל הדברים שאני יכולה להיות
|
לפעמים יש דברים שחייבים להאמר,
לפעמים פשוט מקיאים אותם לדף...
|
ואף אחת מהן היא לא ממש אני
|
שרבוט של שטות
בשעת לילה מאוחרת
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
עורך יקר
למען הנצח
תן לזה לצאת אל
האור!
את השאר הוא
יעשה בעצמו
האמביציוזית |
|