|
נולדה בקיץ 1988 למשפחה חמה ואוהבת מאוד. אפשר היה
להגיד שחייה ורודים וטובים אך לא, כמו כל בנאדם
רגיל, גם בחייה עליות ומורדות והרבה תהפוכות. טוענים
שיש לה המון קסם ושלפעמים היא אף מהפנטת (לא בגלל
המראה החיצוני או משהו...) ושהכל טמון בחיוך שלה. על
אף שביצירותיה זה לא בולט, יש לה ראש יותר כחול
מהאוקיינוס. היא מוקפת אהבה וחברים על אף שלפעמים
מרגישה בודדה, יצירותיה לרוב דיכאוניות- אבל זה לא
מה שהיא משדרת בשגרת החיים הרגילים.
אם תיתקלו בה, בתחילה תחשבו שהיא ילדה תמימה, לאט
לאט תגלו שתמימותה היא מראית עין ראשונית בלבד והיא
דועכת מאוד מהר. אט אט תכירו את השיגעון שלה (שלרוב
כאמור הוא כחול) ותוקסמו ממנה עד כלות...
6 מליון גיבורים
נפלו בשל היותם יהודים!
|
אולי בזמן אחר
אולי אף בגלגול אחר
היינו יכולים להיות זוג כה יפה ומדהים
|
אני חושבת עליך
ואתה חושב עליה
אז אני עדיין לבד
ואתה עדיין איתה...
|
מבפנים אני שונה,
אבל לא תמיד רואים את מה שיש מתחת לפני השטח
|
אולי פעם תמצא אותי,
בעולם שמתנפץ אל המזח
שם, לאורך הים הכחול.
אני אהיה מן הזיה וחלום- כוכב,
כוכב שלא יחזור.
|
אני רוצה אותך
אני רוצה שתחבק אותי
שתחזיק אותי בזרועותיך העדינות והחסונות
|
אבל אתה,
אני לא מצליחה להבין אותך, לפענח אותך,
אולי זה מה שמושך אותי בך...
|
אף אחד בעולם, לא מבין,
אף אחד בעולם, לא מאמין,
|
אתה פוגע,
אתה פוגע אפילו אם אתה לא יודע,
ואתה עומד וצוחק ללא לב.
|
האהבה היא דבר שלא ניתן להסביר
האהבה היא דבר שלא ניתן להגדיר
האהבה נטועה עמוק בלב
|
הגלים מתנפצים אל החוף
ואיתם האשליות שלי
|
עכשיו אני מרגישה כמו חדשה,
מלאת אנרגיות, מלאת מרץ,
אך רגועה, מחודשת לגמרי,
ההרגשה הנפלאה הזו,
ההרגשה שמעניקה לי ,
סוף סוף,
חיים!
|
מקווה שלאט גם זה יעבור
והעולם לסידרו שוב יחזור.
|
הפחד והאימה, הם המוות
ולא ההרג עצמו...
|
בדממה הנוקבת
ניצבים אנו כשני פסלים
לא זזים
לא נעים
אך גם לא מדברים
לאן נעלמו כל אותן המילים
שפעם היינו אומרים
|
אבל את מנסה
לחשוב, לחלום
על אהבה גדולה
|
אני יודעת שעשיתי הרבה טעויות,
אני לא מתחרטת.
|
כשאסתכל בעיניך אראה עיניים פשוטות,
סתם עיניים...
כאילו בלי משמעות...
|
למה ולמה ולמה? בזה מסתכמות כל השאלות, רק שאף אחד בעולם לא
יכול לתת לי את התשובות הנכונות.
|
מה שם עומד
מאחורי המילים
מה יש שם
מאחורי הצלילים
|
כל החיים מלאי מלחמות,
מלחמות של אהבה,
מלחמות של זכרונות,
מלחמות של עבודה,
|
פעם היית טוב עם לב
פעם היית אוהב,
פעם היית נחמד לכולם,
בשבילי היית הכי בעולם.
|
נופלת חזרה לארץ,
אך לאט לאט אני קמה.
|
שוב אשב ואכתוב עליך,
אך שוב אזכר שזה רק שיר למגירה.
|
תקועה בין 4 קירות
אין לי מה לעשות
|
|
|
אל תגידי כן
ואל תגידי לא
ואם את באמת
רוצה,
תגידי לא! |
|
