|
 301656797
אני לא עומד להיות קיטשי ולצטט אבל יש דברים שצריכים
להיאמר
אז
יוני היקר ברשותך כמה מילים קדושות:
"את לא יכולה לצחוק עליי אם תהיי שלי את תאהבי אותי
את תחייכי איתי
אם לא היום אז מחר"
קוראים לי טל ואני עכשיו משוטט בדרום אמריקה
כששירים מתחילים לרוץ בראש במקום נופים... באופן
אישי זה מרגיש לי לפעמים כמו לאבד משהו, או לפחות
לפספס
(ורד האופל)
מכירים ת'תחושה הזאת של קור נעים כזה בעורף, כאילו מישהו בא
ועשה לכם פו בכוונה כדי להעביר צמרמורת נעימה בכל הגוף?
|
יש משהו בשקיעות של יום שישי, שגורם לקצוות שערות הפנים
והידיים שלי לסמור. זאת בערך ההרגשה ההפוכה לגילוי המרעיש
שהחלב מקולקל אחרי שכבר שמתי קפה, סוכר ומים, וערבבתי בציפייה
לחלק החשוב שנותן את הטון והמרקם.
|
יום שישי, קמנו מוקדם יחסית, לקחתי את גיא ואת מצלמת הניקון
החדשה שקניתי בכסף שחסכתי מהעבודה במסעדה, ונסענו
לירושלים,עלינו לירושלים - למה תמיד אומרים את זה, מה בגלל שזה
קצת עלייה?
|
יש לי צלקת בלשון, ממש צלקת. מן חרך כזה בצד הימני הקרוב
לשפה.
אני נוסע מאה-מקסימום מאה עשרים בכביש המהיר, מי שרוצה לעקוף
שיעקוף.
באמת, לא איכפת לי, המשחקי כבוד האלה נגמרו שסיימתי טירונות.
|
הכנתי לעצמי ספגטי בולנייז בלי בשר אבל עם בצל מטוגן ופלפלים,
יצא לי טעים, אכלתי בתאווה, רגע קטן של אושר.
|
ובתקווה, מטפס על הר
מקיף כיכר ועוד כיכר
אבל אחי תדע דבר
שלך עליי לומר
בכל ורד יש דרדר
|
השמש שוב שוקעת בים
עוד יום עבר תם ונשלם
הערב מגיע ושוב פרפרים...
|
הגומות כה מתוקות, שתיים הן ולא יודעות - אשר קרה שם בחדרה...
|
הנה שוב מנצנץ כוכב
במעלה ההר נשגב
אז למה זה כואב עכשיו?
|
|
|
כל מה שאני יודע
כהנא לימד
אותי.
ברוך גולדשטיין
מודה לאלוהיו. |
|
