|
את חיי הקדשתי לך,
נערה יפת תואר,
כמה שאני אוהב אותך, את חיי הקדשתי לך.
|
בעת החשיכה, שכולם בחלומם תקועים, אני ער, ממשיך לערער.
האם אותי היא שכחה? המרחק בינינו מפריד, אני חושב ומערער, עולה
בי הרצון לקרוע איזה וריד.
|
בלילה בחצות לפני השינה נועץ מבטים לתקרה משתוקק לאהבה שמזמן
נגמרה.
|
מיותר לחשוב עליך, אחשוב על האופק, על העתיד,
|
תבחיני בין שמחה לעצב,
בן שנאה לאהבה
|
החלומות מגלים עולם אחר,
ים של תקוות משאיר מאחור את האכזבות
|
שם לזה קץ, המחשבות מתחילות להתפורר.
מי המפגר שהמציא את המשפט.
זהו, לי זה כבר לא אכפת
|
דברי אלי כאילו אין מחר,
דברי אלי כאילו העולם נגמר
|
וכשנשמעות הדפיקות בדלת
מה כבר אפשר לבקש? שזוהי טעות בזיהוי.
|
|
|
