|
ישבתי על כורסת XJ540 החדשה, דגם חדש שמונע טחורים שהאיחוד החל
לספק בשנה האחרונה ואנחנו במזרח התיכון, שהחל להתחמם לאחרונה,
היינו הראשונים לקבל - מרכז העולם וכו'.
|
למרבה המזל הוא קושר את העניבה בדקות רבה ויוצא לעולם
הוא אוגר אותה בכיסיו ומטיל קשרים אל מחוץ לדרך
|
כשהמטריה לא מכסה מהגשם מה צריך:
כסף לא יותר מדי מה צריך רק
|
חצי שנה של עבודה קשה במסעדת פועלים שאני עובד בימים
ולומד בלילות
ואחרי כן חצי שנה של בטלה שאני מתבטל בימים ולומד בלילות
|
רבותיי, מצאתי את האמת,
היא בתחת שלי.
לא על ההרים המושלגים
ולא בין השיערות,
|
אבר העירום של כל אדם
מתפשט מעור ועומד ומכריז
כאילו מעצמו: הנני.
עשה עמי משהו
|
אני מצייר פינוק.
באחד הערבים
הצלחתי להקיף את המשמעות
רק עם אצבעותי.
|
בלילה
בלילה
הפריחה
איפה את פרח הלילה
|
בלילות
שבהם
לא זכיתי
לטעום דם,
הם הלילות
|
גם חיטוט באף כאשר האוויר יבש
יד אמיצה. לא ארעד.
|
צעקה רמה לפרנויה,
איפה התחילה,
ודרך איפה חלקה,
אה קול נשגב מתוך כלום אהבה
|
מתוך הילולות הימים אומר
תשוקה הפירות אינה עולה על תשוקה הטלוויזיה
|
במקומו של הקצב
מגיח הדימוי המסנוור
במקום השמש
|
תורידי חולצה
ותכף יעלה בדמיוני תמונת בנינו המשותף
|
כמה קפוא?
דמו לכם מראה שמביטה
רק בי, ואני, שמביט רק בי.
|
אשתי בברלין מקשיבה
למוזיקה: רחוב אילת,
עד הים
|
לבנון מלכת הדם מרקדים החיילים סביב הרים עוד בנים לאשמנים
אנחנו יוצאים ללבנון לבושים בבגדי חג, נקיים מצוחצחים טהורים
נושאי ברכה
|
גם ברגעים קטנוניים שהשיניים נופלות,
גם שהציפורניים דוקרות
שהעור מתקלף
|
לדמות לעם היהודי. ונראה
כי שיר זה מקבל טון נוסטלגי,
ולפתע טון אירוני, והנה אני
מתאר תחושת אובדן, אין, אבל
לא, זה לא זה.
|
מאחורי אדם
לא ניתן לראות
את חיוכו
או כלל אם פיו פתוח
|
בורגני
יומך קרב
הכן מזוודה בצד
הזמן מקום על טיסה
אל ארץ שעדיין לא הגיעה המהפכה
|
ידיי אצבעות הסיגריה הבלתי מושחרות,
תני את כל שאין, כי אנחנו, שנינו, פוליטיקאים של חסר,
ומיטתנו שרה את התרסקות מגדל בבל, ואנו רק שואלים
על אילו יסודות נבנה?
|
מחפש אישה שתסכים
או שלא תסכים אבל תתרצה
|
יש לי אפשרות קצרת מועד לאיזה זיון מעודד
|
העירום של אמי עלה לי בסרטן הנוכחי
זקנו של המפקד בצבא עלה לי בחודשיים אבארבאנל
|
אני שותק
כמו שאני מוחק
שטויות
|
מרצדת וכחולה כאנרגיה רובוטית
אנשים חטופים על-ידי חוצנים
עולה תיאור ילד בן חמש
|
אני פותח את החלון ואיני שומע דבר,
השמש זורחת - נכון
|
אני סגפן. את בני גמלתי כבר
בגיל חודשיים מחיתולים.
אני סגפן. לא השתתפתי ביותר
משתים שלוש הפגנות בימי חיי
|
אל הארכיון האישי (42 יצירות מאורכבות)
|
|
הי! את שם! את
נראית כמו
בחור!
פרובוקטור. |
|
