|
הלילה אני נרדמת עם בחור שלא אכיר
עוצמת את העיניים. נושמת קצת אוויר
מנסה לא לחשוב - לא יכולה
|
ביום שעזבת את הבית
הכל נשאר אותו הדבר
הרוח נשבה מחוץ לחלון
החתול ברח והתחבא בארון
|
כשבגד נפרם מתקנים אותו בחוט
משחילים מחט ותופרים בזהירות
כשנייר נקרע זה ממש פשוט
לוקחים נייר דבק ומדביקים במהירות
|
אתה שוכן בצללים
עורב בדממה
בשם לא אקרא לך
אין אוויר, נשימה
|
ולבי התכווץ ואתה רעדת כולך
הזמן עצר מלכת
רציתי את כולך
|
אני נודדת במחשבותיי לזמנים
שהפרידו בינינו רק הרים שקופים
מוקפים בשמיים תכולים
|
אם הייתי אפר
אתה האש שלי
אם הייתי עפר
אתה זה שדורך עלי
|
אהבה זו לא מילה שאני זוכרת
ציירתי לי מסגרת
וציירתי בה תמונה
וצבעתי בוורוד ויצא לי רק אפור
|
לפני שתבוא שתבוא היום
אמחק כל מחשבה טמאה
כי אני רוצה להיות תמימה עבורך
|
אתה מטנף את הנשמה
ומלכלך לי את החיים
|
לא ידעתי שאפשר לאהוב
בעצמה כה רבה
עד שנאהבתי על ידך
וכל נשיקותיי - שלך הן
|
ביום שפנית והלכת
אני פניתי לבכות בכי מר
|
התחושה שלך נותרה על הסדינים הלבנים
זיכרון מתוק ממך
אתה לא כאן
|
והוא ראה ישר לתוך נשמתי
והים געש
והגשם שטף
הוא היה שם איתי גם כשהייתי לבד
|
זה לא עובר
וזה מתחת לעור
זה חודר...
|
לא נותר בתוכי דבר בשבילך
לא נותר בי שום רגש וגם לא שום תחושה
נותר כאן רק הד של משהו שפעם,
היה שייך לך
|
שתיקתי הרועמת
נשמעה יותר מכל זעקה
מבט כבוי בעיניך
התחינה שבשתיקה
|
לפני שנים רבות
מעבר להרים וגבעות
חיה נסיכה
ממש כמו באגדות
|
ביום שירדתי לאילת השעון שלי עצר.
ארזתי את התיק הגדול ודחסתי בו את מעט הדברים שעוד אמרו לי
משהו במקום הזה.
|
|
|
מאותגר
אופקית!
פרובוקטור. |
|
