[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המעריכים את שליו רון
ילדה מבולבלת,שמחה,עצובה,קורנת,מטורפת,כבויה שמנסה
בעיקר למצוא את האור והאהבה בה ובסביבה שלה
אני לא יודעת כמה זה מצליח לה אבל דבר אחד תמיד ישאר
נכון,היא פשוט ילדה ....

:)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אל תטרח לחפש את כל הזכרונות המתוקים שלנו, זה יקח לך שנים
למצוא, הם מוחבאים בין אינספור מחשבות, יצרים, תחושות שליליות.


לרשימת יצירות השירה החדשות
והבכי מפסיק רק כשהעיניים נעצמות
ובבוקר הוא אף פעם לא שוכח לחזור

בתוך מבוך שהולך ומסתבך
אף אחד לא עוצר לשאול
איך אני רוצה שזה יהיה

הקול שלך מהדהד לי בראש
צורח לי את השם שלה
ואני כבר לא מצליחה לראות כלום
רק שחור
על כל הקירות האלו

אהבה
אצלי זה תמיד פשוט
אהבה או לא אהבה

מנסה לנשום ריח של שמחה
אבל גם האוויר נודף עצב

אני לא אהיה חלק מזוג
אני בן אדם
אחד ויחיד
שרוצה רק לבד
אצלי זה לחוד ולעד

בדידות
אני רוצה לצעוק להם שיפסיקו
שמשהו קורה לי ברגע הזה
שיסתכלו עליי
שיקשיבו לי

ואושרי מתגלגל במדרון,
תלול נורא

לשתות, לרוץ, ליפול, להיזרק, להיזכר, לקרוס

לבכות את הכל

אהבה
רק לא בתוך הראש שלי
בטח לא בלב


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
איך איבדת עניין ככה?
חשבתי שזה בחיים לא יקרה.
חשבתי שתאהב אותי לנצח.
כן, זה נשמע תמים, זה נשמע טיפשי, אבל באמת האמנתי.
חשבתי שאנחנו ביחד לתמיד, שאנחנו גוף אחד.
אנחנו כל כך לא קרובים לזה.
אתה כל כך רחוק ממני, אתה זר לי כבר.

אין יותר את החיבוקים שלנו.
אין יותר לחשוב מה ללבוש לפני הפגישה איתך.
לא יהיו יותר פרפרים בבטן לפני שאני רואה אותך.




מישהו ראה את
הרגל שלי?

נודלס לאחר
פיצוץ מוקש.


תרומה לבמה





יוצר מס' 59338. בבמה מאז 12/4/06 17:18

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשליו רון
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה