|
כל מבט מופנה
לכיוון אחר
כמו סדרת שקופיות
שמוקרנת מהר
|
ואם זה ספר או סתם שיר
העיקר שיהיה מהיר
העיקר שיעזור לראש לנוח
|
נסיעת לילה לגבול הקרוב
רק כדי שוב לחזור חזרה
כי אין את הכוח לחצות באמת
כי מאוחר וחשוך ואתה לבדך
|
סוחטת תפוז
למיץ מרוכז
מדברת הרבה
על פעם ואז
|
כבר חודשיים שהלב, לא בא לו לפעום
הריאות נחנקו, שכחו איך לנשום
השעון בסלון, נגמר לו החול
בין ארבע קירות מבינים את הכל
|
כולם הפכו בובות
פסלים עם לב של פלסטיק
ימים, שיחות של כלום
נמתחים לי כמו מסטיק
|
אני בכלל לא פוחד
אני אדם בלי פחדים
ומה פתאום זאת לא את
הילדה בשירים
|
נסיכה יקרה הוסיפי לנצח
לשקוע אל תוך אשליית החלום
כמו עלה כותרת בפרח
יסתיר צל הכתר את כאבך האיום
|
זו לא עייפות זה דיכאון
זה לא שיר זה זיכרון
זה לא כאב זו ריקנות
זו לא אמת זו מציאות
|
רוצה לקום וללכת
עוצרת את עצמי
|
כי אולי מה שהתחיל
כבר עומד להסתיים
ומה שתמיד היה ברור
מיד עוד רגע ייעלם
|
מביטה אל הקירות
זה כבר לא אותו החדר
|
Looking up so high makes me able to hear
The voice inside me that wants to say
You know just how to beat the fear
Take a deep breath and fly away
|
לפעמים נדמה לי שאני יודעת הכל, שאני יכולה לעשות הכל. כאילו
שאני מחזיקה את כל הקלפים שצריך בידיים שלי. הדילר חילק לי סט
מושלם, וכל מה שאני צריכה לעשות זה לסדר אותם בסדר הנכון,
להתאים את המהלכים הנכונים ברגע הנכון - והניצחון שלי, בטוח.
|
|
|
שלום! אני סלוגן
חדש פה. מה
שלומכם? שמעתי
השכונה ממש
אחלה, ושהמכולת
בפינה בכלל לא
יקרה, ושכמעט כל
ערב עוברות פה
לפחות 5 ניידות,
כדי לבדוק שהכל
בסדר. ושלפעמים
הם אפילו עולים
לקפה! רק משהו
אחד רציתי לדעת,
למישהו יהיה
אכפת אם אני
אצבע את הרקע
שלי בכחול?
ס. לוגן |
|
