|
 244080838 שי =]
הגעתם לדפיוצר שלי...
תעשו סיבוב...
תקראו..
תגיבו בבקשה...בכנות...
תודה
שי=]
ועינך התכולה,
עוד מביטה בעיניי,
ואני
מביט
לא מביט
ושום דמעה לא זולגת...
|
סכין אחר סכין בגבי את נועצת,
והדם,
חם,
זולג על גבי,
ובכאב זה יכול להתחרות רק הדמעה,
אשר יורדת במורד לחיי.
|
צועק את שמך אל השמיים מתוך לבי
מתהפך במיטה, ובחלום את מחבקת אותי...
זוהי התחלתו של עוד לילה ללא שינה
והזיכרונות כבר צפים כמו ניצול מספינה טרופה
אשר את החוף מחפש, מפלט מהאהבה...
|
למרות האהבה הגדולה שלי אלייך המשתוללת בתוך הלב,
למרות לילות לתוך שינה שבהם רק עלייך חושב,
וימים שעוקבים אחריהם,ובהם את שמך על דף ריק אני כותב...
|
מנערת את שיערך השחור,
ואל פניי נישא ריח כה טהור,
את מהפנטת אותי בקסמייך,
לעד שבוי אני בכבלייך,
את הולכת, ואני נגרר אחרייך...
|
את כל כך יפה,
את גורמת ללבי להחסיר פעימה
לדלג כמו ילד קטן
שעל ראשו לא מרחפת אף דאגה
זוג עיניים כה יפות
מנצנצות כיהלום
כמו לקוחות מתוך חלום...
|
אני ואת מתנשקים,
המצח מזיע,
בגב צמרמורת עוברת,
עד לראשי...
|
והנה את,
מול עיניי עומדת,
עם חיוך מושלם,
שפתייך צבועות בגוון אדמדם,
|
קרוב היום שבו אשוב לראותך ילדה אהובה...
היום שבו נלך יד ביד, נתחבק,
ונתנשק תחת שמש אדומה,
בזמן שמלמעלה המלאכים ינעימו בשירה,
ומלמטה יביטו בערגה כל יצורי האדמה...
|
הנחמה שבדממה
אשר מוקפת אפלה
ואין לה אף אחד שייתן לה מעט חמלה
אף אחת... אין אף אחת...
|
יושב לי לבד בתוך החדר הקר,
ופתאום נזכר,
בך...
בשפתייך הרכות הענוגות,
ואיך בשפתיים שלי היו הן נוגעות,
והייתי ממריא מעבר לשמיים על עננה של רגשות...
|
|
|
אמא הכריחה אותי
ללמוד קראטה-
ונהייתי
מונגולואיד
ברוס-לי |
|
