|
אולי אני טועה בכלל,
אולי זה לא קרה.
אולי הנפש לא מבינה, היא מרגישה זקנה.
אולי זה לא קרה בכלל,
|
רוצים רק עוד רגע אחד,
עוד רגע מוכר.
אז אל תעזוב לי את היד.
|
נראה לי שכבר לא אכפת לך...
|
הייתי למעלה, נגעתי בענן
הרגשתי איך אוזל לי החמצן
הרגשתי כמו מת אבל כל כך חי
|
אני רוצה לדעת הכל על החיים שלי כאן
רוצה לדעת טוב ורע
ומה בסוף קרה
|
|
|
אז איך שאני
יושב שם, בחדר
שלי, פתאום אני
שומע קול. אני
מסתכל מהחלון,
לא רואה כלום.
פתאום עוד פעם
הקול הזה. אני
פותח את הדלת
וצועק "מישהו
בבית?" אף אחד
לא עונה. אני
חוזר לחדר. שוב
הקול הזה. אני
מנסה לשמוע
מאיפה הקולות
מגיעים. בסוף
אני מגלה שהם
מהבטן שלי.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
