|
בשעה שלוש עשרים ושבע ושלושים ואחת שניות נשמע מפץ גדול.
האינסטינקט הראשון של אדי היה לסגור את הקופסא בחבטה ולהצמידה
אל גופו השמן. נשמעו קולות חריקה, קריעה ועיקום של מתכת. אדי
הרים את ראשו לשמים והמילים נעתקו מפיו.
|
"סטלה !!!"
"בחייך, טוני, אתה נשמע כמו סטנלי מ"חשמלית ושמה תשוקה". תוריד
ת'ווליום, השכנים שומעים..."
|
|
|
