[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שי אידלמן
כן כן זה אני, הבאתי אותה בזינוק על הגב של חבר שלי שייקח אותי
שק קמח עד למסעדה. עצרנו לאכול בבולטימור בדרך חזרה מסופ"ש כל
כך מטורף בניו יורק. אגב המסכן שסוחב אותי על הגב זה מושט
השור...או בקיצור מושיק

ICQ 152117215 152117215  
שי שי


אל היוצרים המוערכים על ידי שי אידלמן
העבר עבר העתיד לא ידוע וההוה הוא מתנה זה למה אנחנו
קוראים לו
the present

שי אידלמן גר כיום במרילנד כחצי שעה מבירת ארצות
הברית, חוץ מלהשתעמם למוות בחור שהוא גר בו הוא נהנה
להיות עם חברים לשחק כדורסל ולהמציא תאוריות
פילוסופיות מטורפות. שי אוהב את השניצלים של
אמא,לישון ולחשוב על מה היה קורה אם הוא לא היה נולד
הוא.






פעם היה לוחם דגול. אף על פי שהיה זקן למדי, עדיין
היה מסוגל לנצח את כל מי שקרא עליו תגר. שמו הלך
לפניו למרחקים ותלמידים רבים נאספו ללמוד ממנו.
יום אחד הגיע לוחם צעיר וידוע לשמצה לכפר. הוא היה
נחוש בדעתו להיות האדם הראשון שינצח את המאסטר
הדגול. בנוסף לכוחו, הייתה לו יכולת מופלאה לאתר
ולנצל כל חולשה אצל יריבו. הוא היה ממתין עד שהיריב
היה עושה את המהלך הראשון, ובכך חושף את חולשתו, ואז
היה מכה בכוח רב ובמהירות הבזק. כל הקרבות שניהל
הסתיימו במהירות לאחר המהלך הראשון.
בניגוד לעצת תלמידיו המודאגים, קיבל המאסטר הזקן
בשמחה את האתגר מאת הלוחם הצעיר. כאשר ניצבו שני
הלוחמים זה מול זה לקרב, החל הלוחם הצעיר להשליך
עלבונות בפני המאסטר הזקן. הוא השליך עפר וירק
בפרצופו. במשך שעות העליב אותו מילולית בכל קללה
ועלבון שהכיר. אך הלוחם הזקן עמד רגוע וללא ניע.
לבסוף, אפסו כוחותיו של הלוחם הצעיר. ביודעו שהפסיד,
הוא עזב את המקום בבושה.
מאוכזבים מעט מכך שהמאסטר הזקן לא נלחם בלוחם הצעיר,
נאספו סביבו תלמידיו ושאלו אותו: "איך יכולת לסבול
השפלה שכזו? איך גירשת אותו?"

"אם מישהו בא ומעניק לך מתנה ואתה אינך מקבלה", השיב
המאסטר, "למי שייכת המתנה?"




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה
"היה היה פעם...." לא זה לא טוב.
"לפני שנים רבות..." לא מסתדר לי.
"בארץ רחוקה רחוקה..." יכול להיות אבל לא נראה לי שזה יתאים.

אהבה נכזבת
קבעתם להפגש ביום חמישי ישר אחרי העבודה. אמרת לאשתך שאתה צריך
להשאר מאוחר לעבוד על איזה פרוייקט, שקרת, כי מה תגיד לה? שאתה
הולך לפגוש את האהבה הראשונה שלך שלא ראית 15 שנים? היא לא
תבין

אהבה
ועוד ארבעים שנים, כשתתגרשו, את תתקשרי אליי לספר,
אני אשאל מה קרה ואת תעני:
נגמרו הדפים...

היפרדות
בדיוק חזרנו ממסעדה, האספרסו לא ממש עזר לעייפות המצטברת, אבל
העוגה נורא עזרה לצמיגים שלי שגדלים מרגע לרגע.
את לוקחת ממש הרבה בגדים. זה קצת חמוד האמת, איך שאת מסדרת
הכול בערימות וממיינת לפי הסוג, מתאימה צבעים והכול הכול
מסודר. זה קצת אירוני...

היפרדות
למה צריך לעזוב? למה רק כשעוזבים מבינים שהדברים הטובים נמצאים
ממש מתחת לאף?

סמים
אחרי שהעמוד נהיה אדום החלטתי שמספיק ועזבתי אותו. הוא פשוט
נפל לרצפה ואני שאלתי אותו "אתה מבין עכשיו?" הוא לא ענה לי,
אלא פשוט שכב שם מוטל. התקשרתי לאמבולנס ועזבתי את המקום.

התחלתי להתפלסף עם עצמי על כל מיני שטויות, פילוסופיה בשני
שקלים כזאת, שאולי אני סתם כותב ומתיימר להיות משהו שאני לא,
למרות שאומרים, שיש לי כישרון. אני, בכל מקרה, לא רואה אותו,
או שכשאתה קם בבוקר ומסתכל במראה, כשאת המצחצח שיניים אתה רואה
יותר מאשר את הפיזי

דיאלוג
"גבר אל תדאג, הכל יהיה בסדר, אתה לא תאבד אותה, אתם יותר מדי
חשובים אחד לשני, פשוט תתן לה קצת מרחק, אל תלחץ עליה"
"זה בדיוק מה שאני מפחד ממנו, כאילו אני יודע שאני הכי חשוב לה
בעולם,אבל אני חייב לשאול אותה ולשמוע את זה ממנה פעם בכמה
זמן, אתה יודע איך אני ו


לרשימת יצירות השירה החדשות
הומור
נערת חלומותיי תהיה כמו שעון,
היא תמיד תהיה שם,
בדיוק בזמן הנכון.

אהבה
וכשאת עצובה ובוכה,
הוא עומד שם לצידך?

וכשהוא אומר שאת יפה,
זה גורם לך לחייך?

הומור
And creatures jumping dancing
At me they're always glancing

תחושתי
push me enough, and I will make you proud,
push me too much, and I will be just another face in the
crowed.

ראפ
He's gonna go back to school take some classes
He's not gonna end up like all those sorry-asses
who offered him a gun.
those who told him:"just shoot and run".

ביקורת
I see babies being introduced to violence and hatred
But the world will learn much more of it, than they'll ever
know

מחאה

אהבה
וכשנשכב כאן בלי בגדים
ונרגיש מן חום נעים

אהבה
רק אני ואת, ים ושקיעה,
לאסוף אותך בזרועותיי להתחבק עד הזריחה.

אהבה
הכל,
כל כך מוזר,
את עוזבת,
אני אוהב,

מצב
הממלכה זנוחה וכולה מתפרקת
והמלך ממשיך בעיוורון
הוא סגר את עצמו לכל השפעה מבחוץ
והעיף את כולם מהשלטון

מצב
ואני חולם על הזמנים,
כשכל הדברים היו שונים,
כששיחקתי עם חברים בגן המשחקים,
והיה לי זמן להסתכל על כוכבים.

יחסים
נגמרות המילים
ואתה רוצה להגיד "אני אוהב",
הדמעות חונקות בגרון
ואתה כמעט ומרגיש את הכאב,
הידיים כמו ניילון, נצמדות בחיבוק,
ומסרבות לעזוב.

אהבה
אבל את כל העולם בשבילך אחצה,
אתן לך את כל כולי,
ויום יבוא את עוד תראי

אהבה
רק חיוך קטן ולא יותר
ביקשתי מאהובתי ליום הולדת
רק חיוך קטן שיראה שאת אוהבת

הומור
להיות מספר זה די עצוב,
כי אף פעם אתה לא אתה.
מוסיפים לך, לוקחים ממך,
מנסים אפילו...לשכפל אותך!

בדידות
כמה שיותר פרצופים,
הכל הולך,
שמחה, עצב, עירנות, עייפות, אומץ, פחד,

געגוע
תמונה צבועה בצבעים חדשים,
קניתי במיוחד כדי לצייר אותה,
צבעים שלא דוהים ולא מתקלקלים,
שתמיד אוכל לחדש אותה.

עצב
מה שהם בעצם אומרים
שכל אותם ילדים מתו בלי סיבה,
למען עולם, מלא בעצב ושנאה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אהבה
אפילו הפריע לי שהיא דיברה עליי עכשיו עם החברות שלה, וזה אף
פעם לא מפריע לי

הרהור
"...אני רוצה לחבק אותך ואף פעם לא לעזוב,שתישארי איתי ולא
תחזרי..."

ביקורתי
שונא את עצמי בגלל שאני יודע שאני לא יעשה כלום בנוגע לכל זה
כי איך שאני אפתח ת'פה יגידו לי שאני עוד ילד ושאני לא מבין אז
לכול אותם מבוגרים מזדיינים שאתם חושבים שאתם מבינים כל-כך
הרבה, תסתכלו פעם על העולם של הילדים ותראו כמה קצת אתם
מבינים.

אני אצחק. צחוק רם ומתנשא. ואז אני אבכה, את הבכי הכי מר
שבכיתי אי פעם, ואני אאשים את עצמי באיך שהכל יצא ושאני לא
השתדלתי מספיק.
אני אבכה.

היפרדות
אנחנו נשאר חברים, נשאר בסט,
כי זה אנחנו, אנחנו חברים, וחברים זה לכל החיים

געגוע
מול השכונה שלי יש את הבית של הרב החבדני"ק שכל היום אומר לך
לבוא לשים תפילין, כמו האלה בארץ, שיום אחד כמעט פיספסתי את
האוטובוס בגללם. היום, אני כבר יש לי רישיון, אז פעם בכמה זמן
עוצרים בבית כנסת, שמים תפילין ומרגישים ככה, כמעט, כמו בארץ.

אמונה
תיהיה יותר שמח- יותר מאושר אם תרצה לקרוא לזה ככה- ככה המסע
שלך לעבר האינסוף יהיה יותר סבבה, יותר מגניב, יותר פאנן.

ביקורתי
צריך להרוויח כסף, וללבוש חליפות יקרות לעשות רושם על אנשים
שלא תראה בחיים ולא אכפת לך מהם ויתר מאשר אכפת לך מההומלס
בקצה הרחוב אבל אתה צריך להתחנף אליהם עכשיו כדי לסגור את
העסקה.




אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
בראשית ברא
אלוהים את השמים
והארץ. והארץ
הייתה תוהו
ובוהו.

ומה עכשיו?


תרומה לבמה





יוצר מס' 34511. בבמה מאז 27/4/04 13:56

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשי אידלמן
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה