|
כבר כילד היה מיוחד. בגיל שמונה התפלל, לראשונה
בהסטוריה, את תפילת שחרית בתוך מעיל. בגיל שמונה
וחצי ליהק את עצמו בתור הילד הקטן מ"סינמה פרדיסו",
אבל בלי שאהב קולנוע. בגיל 13 עמד מול נשיא המדינה
וביקש תוספת זמן, לחשוב קצת; היום יודעים שלא באמת
היה חסר לו זמן, בעיקר היה חסר לו אוויר. בגיל 17
אהב קולנוע אבל לא ידע למה. היום הוא כבר נושם, גם
באירועים חברתיים, לפי תיאום מראש.
לחרפה ולקלס
לחרפה ולקלס
כל-היום
כי-שקד אני על-דברי לעשתו
|
הנער הולם באגרופי על חזי;
לאות פושטת בי
|
מסרון מתרונן;
נימת הכרוז כמנגינה
|
שירה אני יכול לקרוא באוטובוס
וסיפורים לא
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
אין שעות
קטנות.
יש אנשים
קטנים.
בוליביה. |
|
