[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על שי ברליןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי שי ברליןאל היוצרים המעריכים את שי ברלין
טוב אני שי נולדתי ב1984 בבאר שבע ומאז שאני זוכר את
עצמי אני אוהב לכתוב....אני כמו הרבה אחרים יכול
לכתוב רוב המקרים רק שרע לי וכתיבה אצלי היא מין
פורקן...אז אלה כמה מהשירים שכתבתי במשך השנתיים
שלוש האחרונות אני מקווה שתהנו...




לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
זה סיפור על הסתיו שהיה מאוהב
ברוחות וגשמים ובזמן העכשיו
הוא היה מאושר כי ידע שתמיד
יהיו לו רוחות וגשמים מסביב

יש חיים אחרי העצב
לא יודע איפה אבל יש
יש חיים גם אחרייך
אני יוצא כבר לחפש

מאתיים שירים על אותה בחורה
כל זה קצת פתאטי

עצב
הוא ניתק את הלב
בשביל שלא נשמע את התקתוק המטריד
והוא פוחד לעשן
בשביל שלא ייראו ששורף לו בפנים

חיים בשחור לבן והכל נראה הרבה יותר שקט
ושביבים של הלב שלך עפים ברוח,
נראים עדינים ושבירים כמו פיסות של בד
ואז אתה נזכר בה וחושב.

הרהור
וזה כואב שאת איתו
וכל הזמן רק בשבילו
ואהבה זה כמו גלים
עולים יורדים ונשברים

מצב
אתה חצי סינטטי עם אלכוהול בורידים
קופץ לאור ירח ונתקע באוויר
אף פעם לא שמח עם חיוך של אלכוהול
הוא קופץ לאור ירח
עוד רגע הוא ייפול.

הרהור
כבר לא מבקש משאלות מכוכבים שנופלים
כי יותר מדי נפלו ואת עוד לא איתי
כבר לא אומר לאנשים כמה אני אוהב אותך
אפילו לא לחברים הכי קרובים

האם זאת כזאת מתנה
להרגיש את הכאב הנורא
בכל פעם שאני יושב עם כלי כתיבה
מחכה לרגע שיבוא להביא לי השראה

בתוך כלוב עננים אני חי
מחכה כל הזמן רק לשמש
מסביב חלומות ילדותי
צועקים אליי חרש חרש

אהבה
אני חייב שוב להגיד לך כמה את יפה.

מצב
זה נשמע מטורף אבל ככה הרגשתי
שאני מול עצמי עורך מלחמה
בלי דם ורובים ומלא תותחים
במקום בומים שומעים רגשות מתנפצים

בקצה של הראש
בפניה חשוכה
מסתתר לו הרגש
בפינה חשוכה
מחכה שיפרוץ
מתחיל כבר לצאת
ואת עול הדמעות אי אפשר כבר לשאת.

חבילה של כדורים לא יעזרו לך אף פעם
כי בכל זאת כל שנה תצטרכי להתמודד
ולפעמים שאת לבד בחדר
תזכרי כמה אהבת להתאהב

עצב
עיניים אדומות
זה כל מה שיש לי עשרים וארבע שעות
ביין כל הקולות יש רק דמעות
שמשתיקות את כולם וגורמות לי
לעיניים אדומות

וכל שנה באותו המקום
מול כסאות הפלסטיק בחול הכתום

צבע לאטום סדקים קטנים
של רגשות אמיתיים.

יחסים
אוהבים לוחשים בשקט
ורוצים שיתחיל כבר הסתיו
לפעמים את חושבת בחדר
כמה זמן שאין לי אף אחד.




ענק אחד מכוער,
ממש מפלצת,
אכזר, רע לב
ושמן כמו חבית,
היה מתנפל על
כפרים, משפחות
חוטף לו - ואוכל
לצהריים ילדים
בכפית.
והייתה לו אחות,
ענקית - אבל
פ'סדר.
כלומר רחומה,
נחמדה, לבבית.
"איך אתה לא
מתבייש???" צעקה
על אחיה, "לאכול
ככה ילדים
בכפית?!"
התבייש הענק, כי
הבין שזה לא
בסדר, והחליט
מעכשיו אחרת
להתנהג. ובאמת,
הוא שינה דרכו
לגמרי - ואת
הילדים הוא אוכל
עכשיו במזלג.


תרומה לבמה





יוצר מס' 27115. בבמה מאז 15/10/03 12:27

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשי ברלין
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה