נולדתי בשנת 1984.

כשהייתי ילד, ובערך עד סוף כיתה י"א, הייתי כותב
בעיקר כדי להצחיק, למרות שפה ושם היו חריגות גם אז.
בשנים האחרונות אני בדרך-כלל לא כותב דברים שהם
ביסודם מצחיקים (למרות שגם זה קורה), אבל בסיפורים
שאני כותב, משתלבות הרבה פעמים שורות מצחיקות.

בדף הזה ישנם גם סיפורים ישנים, ורוב הסיפורים נכתבו
משמעותית לפני שעלו לכאן. הסיפור הכי ישן כאן הוא
'הדרקון', שכתבתי כשהייתי בן 14. באותו יום שכתבתי
אותו הוא היה הסיפור האהוב עלי, ולפני שנים,
בדרך-כלל כשהייתי נותן לאנשים לקרוא משהו שכתבתי,
הייתי נותן אותו. באופן מתבקש, הוא היה גם הסיפור
הראשון שהעליתי לכאן (ובכל-זאת, הדף הזה קיים כבר
מספר שנים), אבל היום כשאני קורא אותו, לפעמים הוא
נראה בעיניי קצת דל, משהו ילדותי קצת, שלא הייתי
כותב היום.
באופן אירוני, הוא דווקא זה שזוכה להכי הרבה 'אהבת
קהל' בדף הזה, אם שופטים לפי הניקוד שאתם מעניקים.

שני הסיפורים האהובים עלי בתוך הדף הזה,
הם 'יעקבסון' ו-'ככה סוסים וככה גברים'.
יעקבסון מבוסס על רעיון שהתבשל אצלי בראש הרבה זמן,
למעשה במקור בתור סיפור הרבה יותר ארוך.
אחר-כך, השתתפתי בסדנה החמישית (לפי המספור שאיציק
גרינוולד התחיל מחדש, בטח בקרוב שוב יתחילו למספר
מחדש), ושם היה צריך לכתוב סיפור שהוא הספד על
מישהו, אז ישבתי ועיבדתי את הרעיון שהיה לי למשהו
בצורה של הספד, והתוצאה בעיניי היא מעולה.
זה סיפור שהדעות לפעמים חלוקות עליו, יש כאלה שלא
כל-כך מתחברים אליו, ויש כאלה, כמוני, שמאד מאד כן.
אחריו השתתפתי גם בסדנה השישית, ושם כתבתי את
'כשהייתי מהלכת בקווים ישרים מסביב לשטיח' (המשימה
היתה לכתוב סיפור שמזכיר איכשהו את החבובות, או דמות
מן החבובות), ודווקא הוא זכה, למרות שלדעתי אין בכלל
מה להשוות בין השניים.

'ככה סוסים וככה גברים', הוא, אם תרצו, הצד שני של
המטבע, סיפור שכמעט כולם מתחברים אליו, על נושא הרבה
יותר 'סטנדרטי' (וגם סקסי), הוא מכיל הרבה דמויות
ויחסים מעניינים בינהן. האמת היא שבמקור היה עוד
המשך קצר (כעמוד) לסיפור הזה, והורדתי אותו, ולפעמים
היום אני מתחרט על זה, כי אני חושב שההמשך היה משאיר
'טעם' מאד מיוחד, ואולי בהזדמנות אני עוד אחזיר
אותו.
זהו גם הסיפור הכי ארוך בדף הזה, הרבה יותר מכל אחד
אחר (כ-15 עמודים של word בגודל כתב 14 אם אני לא
טועה), אז ראו הוזהרתם, למרות שאני בהחלט ממליץ לכם
לקרוא אותו.

בשנתיים האחרונות (מאמצע 2004), אני כמעט ולא קורא
כבר בבמה, וגם לא מעדכן את הדף הזה (רק נכנס מדי פעם
כדי לראות אם משהו השתנה פה) אבל אני ממשיך לכתוב,
בדרך-כלל סיפורים קצת יותר ארוכים, אבל לפעמים עוד
כמה דברים קצרים.

והנה פתאום היום (שזה בחשבון פשוט אמצע 2006),
כשנכנסתי וקראתי את מה שכתוב כאן על עצמי, החלטתי
שזה ממש לא מתאים לי היום, וכתבתי את ההסבר הזה שאתם
מסיימים לקרוא ממש עכשיו.

אז אני מקווה שתהנו מן הסיפורים שיש פה,
אני נהנה מהם.

שחר.

איש עם קרמבו נהנתי מן המחשבה הזו. יש לי קרמבו, ואני יכול לתת אותו לכל מי שאני מעוניין. יכול להיות שאפילו כמה מן הבנות יתחנפו אלי קצת, כדי לקבל את הקרמבו. לא עוד אני סתם איש - כי אם איש עם קרמבו. ואיש עם קרמבו, הוא איש עם כח.

קצת יותר מתוחכמת ביקורתי כבר אי אפשר לשבת בארוחת צהריים בלי לשמוע את כל העולם מצהיר כמה הוא שרוט ומוזר. אתה לא באמת מוזר, אתה רק לובש בגדים משונים כדי שאנשים יגידו לך : "אתה שרוט לגמרי." זה לא הופך אותך למוזר, רק לאיש רגיל לבוש בגדים מגוחכים.

מדוע כדאי לוותר על סקס שלושה תענוגות העניק האל לאדם: האוכל, הצחוק, והמין. והנה, על-אף הפשטות שבדבר, נכשלו רוב בני-האדם להגיע אל האושר. הבעיה טמונה, ביחסי הגומלין בין השלושה. (ודוקא לא בנשים, כפי שמקובל לחשוב).