|
שמחת חיים.
איפה כל הסקרנות של הישראלים, הנטיה לדחוף את האף, כשצריך
אותה?
למה נראה לכם, שאם הייתי זקוק לעזרה הייתי פונה אליכם? למה,
כשאני יושב למטה עם בת, על הנדנדה, פתאום כולכם באים לתת לי
עיצות, ורוצים להגיד לי איך להתנהג, למרות שכל מה שאני רוצה זה
שתצאו לי מהחיים
|
בבוקר של יום הזיכרון לרצח רבין היתה מין הרגשה כזאת באוויר,
כאילו יש שקף על העולם. הרגשה מיוחדת של יום הזיכרון לרצח
רבין.
אבל כשקמתי בבוקר היום לציון האפליה המתקנת לא היתה שום הרגשה
מוזרה באוויר, חוץ מאולי קצת ריח של דגים, כי אמא קנתה קרפיון
וטחנה אותו...
|
יום אחד הוא סיפר לי סיפור חדש, עם הידיים, אבל זה היה שונה,
הוא נגע בי, ולא עשה תנועות באוויר, הרגשתי אותו מלטף אותי
מתחת לחולצה כשהוא סיפר את הסיפור, וכבר לא הקשבתי לסיפור,
פתאום רציתי שאמא כבר תחזור.
|
אני מניחה שהיה לי הרבה יותר קל אם זה היה מסתכם בזה, אם לא
היו אומרים לי שאני כל כך דומה לה,
נראית כמוה, נשמעת כמוה,מוכשרת כמוה, עצבנית כמוה...
|
יש לי מגירה של סיפורים,
רק שאין שם סיפורים,
יש התחלות, כל כך הרבה התחלות.
לפי מצב הרוח שלי,
|
<פאק>. המחבט פוגע בי בחוזקה ואני טס לצד השני. אני שונא
ערבים!
|
שלום שלום ברוכים הבאים
לארץ מיוחדת, גן עדן עלי האדמות
|
חוה היקרה
אמא, את מזהה אותי?
עברו שנים והשתנתי,
לא גדלתי אבל אני תופס יותר מקום,
ובשנותי הראשונות אלה אני כבר לא צעיר,
|
כשהחצי השני כואב, אני כואבת,
כשהחצי השני אוהב, אני אוהבת,
ועכשיו כשהחצי השני דואב,
אני לאט לאט דואבת.
|
אל תיתן לפניי להטעות
כי אינני מלאך אינני תמימה
עברתי הרבה מסעות ותלאות
רכשתי כוח, אך איבדתי אמונה
|
והיא רואה מרחוק
והוא גדל
והוא הולך
והוא מדבר
והיא רואה מרחוק
|
המשאית דרסה את הידיעה שיהיה לי ילד, סגרה את רחמי. ועכשיו אני
כבר לא אוכל ללדת. לא יהיה לי תינוק, לא יהיה לי ילד לפצות
דרכו על חסכי ילדות. אני עקרה!
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
אם היה לי תות
שדה הייתי אוכלת
אותו.
שממית מקשקשת
בזנב. |
|
