[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שחר סקטור
נכון לבי אלהים; אשירה ואזמרה, אף-כבודי.
אעירה שחר

ICQ 26722124 26722124  ૐ

אל היצירות בבמה האהובות על שחר סקטוראל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי שחר סקטור

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
בלילה, אחרי ששכבו, לחש לה הבחור שלה באוזן, "אני אוהב אותך,
ניצן שלי."
"באמת?" שאלה ניצן.
"באמת," ענה לה, "אני יודע. את לא חייבת להגיד לי בחזרה."
"אבל..." ניסתה ניצן, "גם אני..." ולא הצליחה לסיים את המילים.

אהבה נכזבת
הכרתי אותה אתמול. היום כבר עשיתי אותה פעמיים.
אני לא מתרגש. לא נהנה.
מה שווה סיפוק אשכיי אם יש בך חלל ריגשי?

פואנטה
מכל הבנות שהיו לא', הוא הכי רצה את יפעת. אולי בגלל שהיא לא
רצתה אותו.
וא', שמין הסתם היה ווינר אמיתי ותמיד השיג את מה שהוא רצה,
(טייס בחיל האויר, כבר הזכרתי?), השתגע מכך שיפעת לא רצתה
אותו.

אהבה נכזבת
לדני נמאס מהמצב הזה, הוא חייב לשכוח את נועה ויהי מה.
המסיבות, האלכוהול הסמים והבחורות, כלום לא עוזר. הוא רוצה
לברוח מפה.

סמים
בקופי שופ שהיה לא יותר מקיוסק קטן עם כמה שולחנות פיקניק
חומים, ישבו כמה ראסטפרים שעישנו ג'וינטים ענקיים וניענעו את
הראש לפי המוזיקה של בוב מארלי. המוכר, דודלי, שמח לראות אותנו
ומיד כיבד אותנו בעוגיות שלהן הוא קרא "מנץ' קוקיז." מקורי אה?

אהבה
היא לא מספיקה לסיים את המשפט ואני מנשק אותה.
החלטתי לנחש שזה מה שהעיניים שלה אמרו.
היא מופתעת. זוג מבוגרים שעוברים לידינו מסתכלים עלינו
ומצקצקים בלשונם.

אהבה נכזבת
הם התקרבו זה לזו, שניהם עם עיניים קצת שיכורות, והתנשקו נשיקה
ארוכה ומלאת חשק.
כמה ששני רצתה את רן, בחיים היא לא הרגישה ככה.
אבל בינה לבין עצמה שני החליטה שהפעם היא לא ממהרת להזמין את
רן לביתה, הפעם זה רציני.

אמונה
מה אני אגיד לה, שאני חושב שאני והיא צריכים להיות ביחד?
שאני אוהב אותה?
שהכל היה בתוכנית של אלוהים בשביל להפגיש אותנו?
שהכל 'מכתוב'?

אינטרוספקטיבי
היתי צריך לחיות בשנות ה60. עכשיו היתי בטח היפי מזדקן.
אבל הם נראים לי הכי שמחים.
פעם הכל היה פשוט יותר. לא שאני יודע, ככה סיפרו לי.
עכשיו הכל מסובך. אני לא מבין חצי מהעולם, אני לא מבין בנות,
אני לא מבין את המנטליות של האנשים.

אורבן לג'נד
"טוב. אז מה קורה איתך, משיח? רוצה בירה?" שאלתי אותו.
"בוודאי. יין ישמח לבב אנוש, וכשאין יין, שותים בירה." הוא ענה
לי, מלטף את הזקן הקטן שלו ברוב חשיבות עצמית.
"יש גם יין. רוצה?" צעקתי לו מהמטבח.

קונספירציה
"סלח לי יהודי יקר שאני מפריע לך במנוחתך," אומר לו האיש,
"אך ברצוני לשאול אותך שאלה אחת ויחידה ואולי אתן לך משהו,
הרבה יותר טוב מכסף."
"מה, סמים?" שואל הקבצן בשמחה.
"חס ושלום, גאולה!"

יומן
אנחנו עולים על האופנוע, את בשמלה קיצית ואני בלי חולצה. השיער
של שנינו נפרע ברוח ואנחנו מתמכרים לנופים שעוברים מסביבנו.

אורבני
מסתכל מסביב. בחורה יפה. עיניים כחולות. מסתכלת חזרה.
חיוך. חיוך חזרה. ניגש. לשתות? רוצה.
ברמן, תן למתוקה שלי מה שהיא רוצה. וויסקי סאוור.
פעמיים. יודעת לשתות. אהבתי.

היפרדות
"בואנה, שתדע לך, שאני ממש מעריך אותך על זה."
"מעריך אותי?" עוז הציץ לעברי בחצי עין תוך כדי שכטה אחרונה
מהנובלס שלו. "על מה?"
"צריך הרבה אומץ בשביל לעשות דבר כזה..." עניתי.

היפרדות
היא קמה אליי ומחבקת אותי. אני מנשק אותה.
אנחנו שוכבים בפעם האחרונה. כאילו רצינו שזה יהיה יותר קשה.
היא מתיישבת ומתלבשת. הגב הערום שלה מולי. היא כל כך יפה.

געגוע
תמשיך הלאה, אמרתי לו, הכל לטובה.
והוא, ניגב דמעה בגב היד ואמר שהוא יודע שהכל לטובה,
אבל למה הדרך לטובה צריכה להיות כל כך כואבת?

פנטזיה
תפסיק להיות כזה טמבל, שלי צחקה וחיבקה אותו. ליבו געש בקרבו.
הוא נצמד אליה והריח את השיער שלה, לקח שאיפה עמוקה בשביל לא
לשכוח את הרגע הזה לעולם ושלי צחקה כי הוא דגדג אותה.

כמיהה
"אלוהים רק שזה לא נכון. אלוהים רק שזה לא נכון, אלוהים..."
לחש לעצמו ירון.
המדבקה על אחורי האוטו הבהיר לו סופית את מה שהוא כל-כך פחד
ממנו.
"רק אהבה תביא אהבה".


לרשימת יצירות השירה החדשות
בלדה
בחיבוק ובנשיקה,
בפשטות שבשתיקה
אסחף אתך במערבולת
של תשוקה.

אכזבה
אולי תחליטי?
לא מובנת... מתלבטת...
ואני תלוי באויר
כמו בובת סמרטוטים מחורבנת

הרהור
והנה המילים פשוט יוצאות,
מטיילות
ומטילות את צלן,
ככה כחול על גבי לבן.

קצרצר
חמימות שעוטפת
ברכות מלטפת,
מזכירה לי שאני קיים

אלוהים
בזמנים טרופים כאלה,
אני מרגיש את הבילבול.
מה יביאו הימים,
את הגאולה או את המבול?

תרגום
זה קרה לי בעבר
ובאופן לא מוגדר,
נראה שהפחד הזה כמו סם
הוא שמסובב פה את כולם.

אמונה
הכל נכתב באותה היד
כל הדברים אינם אלא אחד
אין מקריות, דבר לא קורה סתם
אלוהים שוכן בלב האדם

אמונה
כל אדם כל הנשמה, ים ואדמה,
הכל אחד הכל זורם,
אור גדול נושם.

קצרצר
אהבה למכירה בחלונות ראווה,
חלומות אדומים עטופים בסרטי תחרה.
רק תבוא , הן קורצות לך מבפנים,

טבע
אני יושב מול הכחול הגדול,
ורוח נעימה מביאה עמה גרגרי חול.
נושבים, מסתחררים, מתפזרים,
בכסף וזהב ומים מלוחים

רומנטיקה
פיה קטנה ויפה
נחתה לי על כתף שמאל
פיה קטנה שובבה
ראתה אותי בוכה אתמול

יחסים
לצלול לתוך עינייך, עיני מלאך
פעימות ליבי מואצות
ואני יודע
אני אוהב אותך.

מקום
פה הרוח נעימה, השמש חמה,
צאתך לשלום אבל עוד לא נגמרה המלחמה.
ילד אוכל ארטיק לימון, בכל בית יש אבטיח,
ובכל פינה בתים חשופי טיח.

בלדה
ולמה, למה את בוכה
בלעדיי
אם את לא אוהבת
תגידי לי ודי.

כמו עץ, את האדמה שלי.
שורשיי בך נטועים.
אותי את מזינה בחום ואהבה,
והשמיים מעליי כחולים

יחסים
בסופו של יום מבין את הסיפור,
לב שבור,
לא תמיד רואה דברים נכונים,
ומעדיף להשאר סגור לפעמים

אהבה
פורש כנפיים, עף בתוך חלום.
אין חשיבות לאתמול, מחר או היום.
אוהב את הרגע, את הנצחיות מרגיש בפנים,
דואה עם הרוח, זורם על נהרות החיים

געגוע
ובכל זאת,
אני מתגעגע אלייך
כמו שעברו שנים.
ובכל זאת את חסרה לי,

אמונה
חופשי
שלם
אחד
מאוחד
עם הבריאה
עם אלוהים.

געגוע
הולכים בעקבות החלום
מחפשים את המזל,
בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות,
אומרים ששם זה קל.

אהבה
נערת הכפר הפשוטה,
רצה בשדה לבדה.
העשב ירוק, אני שומע מרחוק
את הצחוק שלה

תחושתי
בציפורניים שלופות ולסתות חדות,
הקירות פה גבוהים והדלתות נעולות.
עיניים מרימים, אל ההרים,
למרומים, "מאין יבוא עזרי?"

כמיהה
בכפר מעט רחוק מכאן גרה לה פיה קטנה
בנתה לה את ביתה בין פרחי השושנה
קסמה לא מוגדר וריחה הוא כה קסום
יפה היא הפיה אך לגעת בה אסור

ארוטי
אני רוצה אותך מעליי,
אני רוצה אותך מתחת.
רוצה אותך אומרת בוא אליי.
רוצה לשמוע אותך צורחת.

ובכל זאת,
שנינו יפים
רצים יחפים בחול.
ביחד


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
כנראה שנרדמתי וכשפקחתי עיניים שמתי לב שהיה שחשוך לגמרי בחוץ,
חוץ מאור הירח שהשתקף מהאוקיינוס.
"יאללה, נזוז, יש עוד מסיבה הלילה." היא ליטפה לי את הראש. אני
מסתכל עליה ושוב צריך להזכיר לעצמי למה אני כאן.

"אנחנו?...", אני שואל אותה, מסתכל על הגוף הערום שלה.
"כן, אתה לא זוכר?, היה כל כך כיף. זאת פעם ראשונה שאני עושה
את זה תחת השפעה של אקסטזי, אני חייבת לציין שזה אחד הדברים,
אם לא הדבר, שחייבים לעשות בחיים".

לא רציתי מהם כלום, אבל בסופו של דבר סיכמנו שהם ישלמו חצי
מכרטיס הטיסה להודו. החלטתי להתחיל לחפש שם, ידעתי שאם היא
בחיים היא בטוח בהודו. היא כתבה לי שאת הודו היא הכי אהבה בכל
המזרח.




אל הארכיון האישי (22 יצירות מאורכבות)
היום נפל עלי
בלוט ועשה לי
בלוטה


תרומה לבמה





יוצר מס' 29240. בבמה מאז 12/12/03 15:56

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשחר סקטור
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה