|
סיפור פוליטי, על ידי י.ש.
חללית מגיעה אחרי 400 שנה לחלל, ובה נמצאים נציגים
מכל עם מכדור הארץ. הם מתיישבים על הכוכב נורפן
במערכת השמש אלפא סנטורי.
פה נמצאים כתביו של גיבור המלחמה שהתרחשה באיזור,
שחר רותם.
ואז גילנו אותם, את המוראים. הם גזע שנראה בדיוק כמונו (מוזר
מאוד) אבל יש להם שפה אחרת, והם אדומים. הם לא כ"כ אהבו את זה
שאנחנו פה, אז הם תקפו. זאת הייתה תקופה נוראה, זה קרה לפני 10
שנים. הקרב ערך שנתיים עד שהצלחנו להביס אותם ולכבוש אותם.
|
אתמול הסתננו מפגעים לתוך נורפן, והרסו בית שבו חייו 22 אנשים.
כולם נהרגו. הכעס היה רב. אפילו אמא הלכה להפגנות. צעקו
לממשלה: תהרסו להם הכל! תנתקו להם את הלווינים! תשמידו להם את
האוכל!
|
אמרתי לו: אסור לך פולנר. אם תעשה ככה, תחשב לאפילו יותר גרוע
מהם. אפילו התומכים המעטים בשיחרור הגזע שלך, מבני האדם, ילכו
נגדך. עליך להגיע בדרכי שלום, האחרונים שעוד נותרו. עד שהם
ייתקפו.
זהו יומני, אני מחכה להתפתחויות.
|
נפגשתי עם נציגים אמרים. הם אמרו שהם תומכים בנו, והם יספקו
לנו נשק. הכרזתי מלחמה על בני האדם. הקרב נערך ליד הכוכב (אלפא
סנטורי כמובן). היו לנו אבדות כבדות, אבל ניצחנו. היינו יכולים
לכבוש אותם, אבל לא.
|
|
|
ההתייחסות
ההומוריסטית
למספר 42 כאל
משמעות החיים
היא הגיג-סרק
חלול ועקר אשר
החל עם סופר
חנון משועמם
וכעת הוא רווח
כבדיחה פרטית
דבילית בקרב
כותבי סלוגנים
חסרי חיים!
פרובוקטורית. |
|
