שם בהרים שמעל הכפר שלנו,
יש שם גן של שושנים.
מחר אצא לי השכם בוקר עם ציוץ הציפורים.
אביא לאהובי שם פרח משדה האדומים.
ידע אני שלו והוא שלי לעולמים.

ירדתי מההר לכפר שלנו,
בשערי שושנים.
אך אהובי לא בבית,
שקט בין החדרים.
שם בנהר שליד הכפר שלנו,
אהובי בלילה לא חזר,
מצא לו אהובה אחרת
וליבי נשבר.

הו, אלוהים תעשה שיבוא,
מחכה ביום ובלילה.
לא,אין לי כוח שעוד יום יבוא.
שושנים עצובות והוא לא פה.
לא,אלוהים תעשה שיבוא,
מחכה ביום ובלילה.
לא,אין לי כוח שעוד יום יבוא,
שושנים עצובות,
והוא לא פה.


              שושנים עצובות/עידן רייכל

בכיתי בגללו "אני אוהבת אותך, פתאום ככה, אבל אוהבת" רציתי לספר לו, הכל להגיד באותו הרגע. הייתי אומרת, באמת שהייתי. חברות שלי אומרות שלא הייתי אומרת לו גם אם היינו לבד. אבל באמת שהייתי אומרת!

בועה בכל לילה לפני השינה קיוויתי לחלום עליך עוד חלום, קיוויתי שתחבק אותי כמו פעם, קיוויתי שנחיה בבועה של עצמנו,

אני לא יכולה לראות אותו יותר ההרגשה הזאת שכאילו מישהו עוקר את ליבי ודוקר אותו הפכה להרגשה מוכרת מדיי שאני כבר חיה איתה בלי לשים לב.

אליל הבנות הוא שיגע את כולן... כולן רודפות אותו, רודפות אחריו. זה נשמע קצת מפוברק אבל זה באמת ככה!