|
110926101
וואו. אני חושבת שלא ביקרתי בדף יוצר שלי איזה
שנתיים. איך שנכנסתי לדף, נכנסתי לשוק. כמה טוב זה
לדעת שאני כבר לא באותו מקום נוראי. ביליתי איזה שעה
ומשהו בקריאת היצרות שלי ובצחוק בלתי פוסק. מי היה
מאמין שיום אחד אני אצחק על כל הסבל שכביכול סבלתי?
איזה דרמטית הייתי אז!
טוב, בכל מקרה הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו עם
היצירות הישנות האלה, עם כל היצירות שכבר כל כך לא
קשורות אליי ובעצם כבר לא אני.. אז לכל מי שרוצה
לדעת איך הייתי פעם ולכל מי שיודע ורוצה
להיזכר(למרות שלדעתי אין שום סיבה טובה להיזכר במה
שהייתי פעם) יכול להיכנס לארכיון, יש שם את כל
היצירות. לכל מי שרוצה לדעת איך אני היום (בנאדם כל
כך שונה מבעבר) מוזמן להמשיך את טיולו בדף יוצר שלי
ולקרוא את יצירותיי.
תגובות יתקבלו בברכה.
מודה על החברים
שתמיד לצידי,
עוזרים ותומכים
ואוהבים אותי כפי שאני.
|
מה מניע אותו לרדוף אותה
שימות כבר בשקט, יעזוב
|
פחד שמחלחל
מהלב
ועד קצות האצבעות
|
פתאום זה תוקף
געגוע בלתי נשלט.
מגיע מבור חשוך בלב
מגיע ממקום מוסתר היטב.
|
שולחים חיבוקים מנומסים.
אמורים להיות טהורים
אך בעצם מלאי יצרים.
|
אני פוחדת
זאת האמת,
פוחדת עד כדיי שיתוק וכאב.
|
בחיבוק של אח
במבט של אחות,
|
מתקרבת אל הגבול,
מתרחקת מהדרך הנכונה.
מגיעה אל פי תהום
ולוקחת נשימה עמוקה.
|
הכוח אוזל
בורח מבין האצבעות
|
מודה שאני חסרת אונים.
מודה שאני כנועה.
מודה שאני חייבת עזרה.
|
אל הארכיון האישי (42 יצירות מאורכבות)
|
זה שערפת היה
שבועיים בחיים
אבל הוא בעצם
היה מת, רק
מוכיח שהתאוריה
שלי עם החתול
היתה נכונה!
שרדינגר |
|