|
אני כותב שירים כי אני מרגיש שזה הייעוד שלי בחיים
והפידבקים שאני מקבל רק מחזקים את הדעה שלי אין לי
מושג מה אני הולך לעשות עם השירים שלי אבל אני מבטיח
שעוד תשמעו עליי .
בדרך כלל כשבאים מודיעים מראש לפחות דופקים בדלת כדי שיהיה
אפשר להציץ בחור
ולהחליט לא לפתוח לך,
|
בגיל 29 לעבוד בהיי טק זה לא רע בלל או לפחות ככה חשבתי עד
שהתחלתי לעבוד בזה, השעות ארוכות והדרישות לא קלות בכלל ולמרות
זאת אני מתמודד לא רע.
|
לאן כולם ממהרים
ומקריבים את החיים
לא מתחשבים באחרים
ובפנים לך יורקים
|
גם כשטוב לי אז גם קצת רע
וכשעצוב לי אני כמו משוגע
כל החיים שלי ריקים
מרגיש שאין לי אלוהים
|
ראיתי מלאך שאין לו כנפיים
במקום הוא פורש לעולם שתי ידיים
חיוך של כוכב ומבט שממיס את הלב בשנייה
ואין עוד כמו זה המלאך בעולם
|
להיות מאוהב אחרי שליבי כאב
זה ממש כמו שיר שנכתב
כמו השמש שזורחת במרומים
כמו להרגיש את מגע האלוהים
|
אני מרגיש כך אבוד
כל הזמן רק טרוד
וקולי הצרוד שקורא רק לך
|
ולכן אני מרגיש קצת עצב
בגלל זה אני מרגיש גם רע
ונזכר כשהיית והייה שמח
הייתי מאושר, משוגע
|
אומרים שאתה כל יכול
שתנסה ואל תחדול
ובסופו של העניין
כבר לא תרגיש כזה קטן
|
כשאת פה הכול מושלם
כל הרוע נעלם
|
איך זה מרגיש להיות ביחד
איך זה מרגיש לא לחשוב על פחד
להיות שמח ולא עצוב
להרגיש שייך וגם חשוב
|
ניסיתי לשבת לכתוב לך מכתב
ניסיתי לומר שאני מאוהב
רציתי שתדעי שרוצה בך כאן ועכשיו
שתגידי לי שגם בעינייך אני נחשב
בשבילך מוכן ללכת גבעות והרים
רק איתך מוכן להמריא אל השחקים
|
את השמש השמחה המאושרת
ואת הקשת שלענן חוברת
|
את מלטפת בקולך את נשמתי
שתי לבבות הפכו אחד גדול ואמיתי
אתך אני רגוע ומלא בחום
את מה שעד עכשיו יצא לי רק לחלום.
|
לא מבין את עצמי בכלל
יש לי הכל וגם אין לי כבר כלום
לא מפסיק לחשוב עלייך
ועל איפה את עכשיו
|
מספיק לחשוב על העבר
מזמן אני לא מאושר
צריך לזוז, להתקדם
מחלומות, לא אתעלם
|
אני מכין קפה של בוקר, בשבילי ובשבילך
ונזכר איך שאתמול בערב סיפרת לי על עצמך.
|
אני הופך ענן אפור, לקרן של אור
אני תמיד הולך קדימה, לא מביט לאחור
|
שקיעות, זריחות, פרחים
הכל מחוויר אל מול פנייך
כבר לא זוכר דברים
אשר קרו לי בלעדייך
|
הסתובבי אליי, אני מתפלל
תני לי סיכוי, להינצל
אם רק תביטי בי, תראי זה יקרה
מה שמתחבא בתוכי.
|
כל יום קם בבוקר נמרח על הספה
ושתה קפה שחור עם חתיכת עוגה
שומע קצת רדיו להתעדכן בחדשות
וקורא עיתון כדי לדעת מה עושות קבוצות
|
תמיד זה קורה כשהחורף בא
אני נהיה רומנטי וחושב על אהבה
אבל כשאין לך אחת כזאת אז זה סתם כואב
וזה רק מעיק עליי כי אני רוצה שוב להתאהב
|
אומרים לך שכשתגדל תבין
אומרים לשתות תה גם כשחמסין
בנאדם מנסה לחפש דרכו
מחפש זמן חופשי להיות עם עצמו
|
אני יושב ומביט אל החלון
רואה את החורף ומחניק קצת בגרון
הקור מבחוץ חודר כמו כדור קטן מקפיא
נזכר בתקופה שעוד היית שלי
|
אין לי מילים, כי הכל נאמר
פשוט מחייך, כי אתך מאושר
שוכח הכל, מתרכז בי ובך
ולא מאמין, שאני פה אתך
|
אני זוכר שהיינו מדברים הרבה
גם על דברים שאין בהם כל היגיון
לא חשוב מה נאמר רק צליל קולך הבודד
זה הרי מה שגרם לי ולך להתאחד
|
תמיד שמח לא כואב
זה ממלא לי את הלב,
וזה קורה בלי הפסקה
רק תאזין ללב שלך,
|
כמה אהבה אפשר לתת לך
כמה אהבה אפשר לקבל
למה רק עכשיו הגעת
ורק שלא תלכי לי
|
אני שקר אחד גדול ואני לא אמתי
מתישהו בדרך איבדתי את עצמי
רציתי להצליח ולרצות את כולם
אבל מרוב מאמץ אני כבר לא קיים
|
התקרבת אלי והתחלת לדבר
מה רצונך זאת ניסיתי לברר
הרגשתי מוזר לא הבנתי איך
אז מרוב מבוכה התחלתי מגחך
|
העיר הזאת כל כך גדולה, אבל שותקת
ומחשבות מהדהדות בתוך ראשי
וקול צחוקם של ילדים בבית הספר
והדמעות שאת גרוני פתאום חונקות
|
לא יודע איך לומר שאותך רוצה
שכל פעם כשמביט בך לבי לך קורא
שאני רוצה לצרוח בבקשה אל תלכי
כי כשאת נעלמת נעלם גם אני
|
וזה לא ייאמן כמה שאת יפה
וזה לא ייאמן איך שכמו משוגע
לא מצליח לחשוב את נמצאת בראשי
רק רוצה לאהוב, את אהובתי
|
כמה שאוהב, יותר מדיי חושב
סגור ברגשותיי, הכל גדול עליי.
תמיד אני שותק, מרגיש בפנים שריק
ורק חושב עלייך, עצוב פה בלעדייך.
|
אתה תמיד אומר, צריך להתבגר
אבל ממשיך להישאר, רק ילדותי ולא יותר
לא יודע איך, הולך ומסתבך
שרק רוצה לחיות נכון, לא להרגיש אחרון
|
בואי הלילה ספרי לי סיפור,
פתחי בפניי עולמות.
אמרי לאוזניי חזק וברור,
גלי לי את כל הסיבות.
|
לפעמים אתה חושב על כל העולם
לכולם אתה דואג אך אתה נעלם
|
לפעמים כשאת ישנה אני אוהב להסתכל
ובחורף כשביחד אוהבים להתכרבל
|
יושב לבד מול המחשב,
בלי להרגיש אני כותב
ולא זוכר מה להגיד,
בסוף אני נתקע תמיד
|
איך שתמיד אתה מרגיש מתוסכל
ולמה מרגיש שהכל מקולקל
עזבת הכל ונשארת לבד
משקר לעצמך שאתה מיוחד
|
מוכן לעשות בשבילך הכל
מוכן בשבילך כאבים לסבול
ואם תבקשי ירח, כוכבים
אמריא לשמיים בין העננים
|
פנים עצובות לא אומרת מילה
רק רוצה לעזור אך היא לא מגיבה
מניח ידי על כתפה ברכות
מלטף שערה לאט, בעדינות
|
חבל שהחיים לא סרט רומנטי
במקום חיוביות, כולם עכשיו באנטי.
ולי יש עוד חלום, אחד קטן בלב
להתגבר על הקשים ואז להתאהב
|
שוב אתה ברחובות
מסתכל בחלונות
ולא עושה כלום
מנסה למצוא תשובה
כשאין לך כלל שאלה
זה משגע
|
איך אני יושב וזה כואב לי, כואב לי
ומנסה להרגע
הצער בתוכי נמצא שוכן בי, שוכן בי
ושוב עולה בי מנגינה
|
אני כותב על חלומות,
שמתגשמים לאחרים
אני כל כך רוצה לראות
|
בחללית, אל השמיים
במרדף אחר הכוכבים
ובדרכו, פוקח זוג עיניים
וזה מרגיש לו די נעים
|
מתגעגע לא מפסיק
הכול גורם לי להסמיק
זה רציני ולא מצחיק
אולי כבר די עם זה מספיק
|
שמש מחבקת עם קרניים של חום
מזכירה לי שכבר בוקר ומספיק לחלום
לקום, להתלבש ולהתחיל יום חדש
ולגלות מה בחובו טומן, אני נרגש
|
כמו כדור מתגלגל במורד הרחוב
הלב שלי מתחיל שוב לכאוב
ממשיך להתגלגל במהירות
ונחרץ בי חריץ של טעות
|
הזנחתי את עצמי כל החיים,
עכשיו אני משלם על זה בכאפה לפנים.
מילאתי את הגוף שלי בזבל טהור,
וסללתי את הדרך ישר אל תוך הבור.
|
הדרך בא הלכתי, נעלמה כלא הייתה
והלב שכבר שכח איך להרגיש שלם
כל שימחה מהולה בעצב קבוע
והנפש שצועקת,בכאב אילם
|
האמת שהכל מתגמד
מול הפחד אותך לאבד
את החצי שלי, ממלאת את כולי
ואיתך אין כאב בעולם.
|
בסך הכול רציתי לאהוב
לא חשבתי שזה יכול לכאוב
התמסרתי לרגש בלי להביט לצדדים
הרגשתי בשמים והיה לי נעים
|
לא ששכחתי, רק שלא זוכר כבר כלום
לא ששיקרתי, רק שכל ישר הפך פתאום עקום
|
כל כך הרבה שנים שאני מנסה
ממשיך להתקדם לאור שבקצה,
הדרך לעולם לא תיגמר
אבל זו לא סיבה לקום ולוותר.
|
אני זוכר את הערב שבו נתקלתי בך לראשונה
היית כל כך מיוחדת ההרגשה משונה
|
הולך הרחוב מביט אל העיר
פתאום כל דבר נראה לי שביר
|
אל תלכי ממני שוב
תתני לי להרגיש עזוב
הבדידות שורטת את ליבי
בלעדייך אני לא אני.
|
הבוקר עולה ואני מתבונן
נושא את עיניי אל גופך הישן
מרוכז אני בעלמת החן
ונשיקת בוקר רכה לך נותן
את יפה כמו השמש רוצה להגיד
רוצה להתעורר כל בוקר לצידך תמיד
|
לילה, אין איש בסביבה
זקוק לטיפת נחמה.
אין לי עם מי לדבר
בדידות, זה דבר ממכר.
|
כל בוקר באותה שעה מתעורר
ומביט לצידי ומתקרר
זה עצוב להיות לבד
ולא להרגיש בכלל מיוחד
|
ישבנו שניינו בבית הריק
הרגשתי מבטך ממני מתחמק
לא דיברת את שתקת כל הזמן
והרגשתי במבטך עניין
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
נאלצנו לתקוף
מינית ...
(הקצונה הבכירה
מפרטת) |
|
