|
לעיתים לכלוכית, פעמים נאצלת, שלגיה נאהבת,
נסיכה שניעורה משנת אלף השנים בכוחה של נשיקה.
|
ימי עוטים עננה אפורה, מרחק תקוותי שנות אור.
טפשות לבבי, בורות דעתי,
אחרון רגשותי בעכרי,
|
|
|
החיים הם כמו
שוופס. קצת
תוססים, קצת
מתוקים, אבל
תמיד מרים
בסוף.
פילוסוף סוג ז' |
|
