|
בימי שישי כואב יותר
משוואה שאין לה פתרון
|
אקריא לך על בעל המום לעת ליל
באור חרישי ומיטב ההיגוי
אך את, תבכי בליבך עליי
|
כאשר השעה מאוחרת
ומכת מרפק לא תעיר אף אחד
כאשר כל מה שנותר זה להקיז דיו
|
מנקה את מגירות הנפש
מחפש אבק גם היכן שהנחתי בכוונה תחילה
משהו לוחץ על הכאב
|
הגוף שוכח את אשר הנפש תזכור
מאסתי בלהציל את עצמי
ואיני יכול לרפא את כולן
|
האלוהים שלי עני
נמצא בפרטים הגדולים
לא יבזבז ניסים
|
המשכתי במסע אל עולם של אחרת
פניתי פניות ללא משוא פנים
|
הראש לוחץ וקודח
מילים ודימוים כמרקחה
אני קרב לאט לנקודת רתיחה
|
לעולם לא יתאפשר לחלום
שינה תחמוק בין עפעפייך
הלב יורכב מרסיסים
|
בקשי, אתן
חלמי ואגשים
חכי לי אי שם במרוץ החיים
|
הצבעים נרדמו
הכל נראה שחור לבן
בגוונים של אפור
|
כבר שנים שהפקדת מכחול בידי אחרים
הצבעים הם לא פרי דמיונך
והקווים מקבילים
|
חוו דעה על הכותרת אשר פתוחה לשינויים.
תודה
|
הפסקתי לכתוב כי אין צורך ביוד כשלא שורף
כשלא כואב בלעדייך, כשלא מאיץ בי שעון החול...
|
היא שוב עשתה שירד גשם
צבעה שמיים בצמר גפן מאופר
חסמה בגופה כל קרן שמש
הפכה אותי לעצם מיותר
שוב כוסו פניי במי המלח
טבלה היא חיי בנהר של תוגה
|
מטפס
שלב אחר שלב
נאחז בענפים שנולדו איתי
|
אל הארכיון האישי (38 יצירות מאורכבות)
|
|
אמא, למה המעיים
של אבא בחוץ? |
|
