[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








פולינה גושנסקי
אני לא מוזרה, אני מיוחדת!!!


אל היוצרים המוערכים על ידי שחר גיליס
שחר...שחר שחר....מה אפשר להגיד עליה? עד לא מזמן גם
אני לא ידעתי...היא בלונדינית, בעלת עיניים גדולות
בצבע דבש, ויש בה מן משהו צבעוני....חזק, שכזה...
היא ערפדית אנרגיה, מטורפת, מצחיקה, חייכנית,
אנושית. חברה טובה. אדם שמקשיב. מוקפת. יש לה את ל'
יש לה את א' ויש לה אותי. ואת העולם.
מה אפשר לכתוב עליה בתיאור לדף פיקסלים באתר אינטרנט
מנוכר? אפשר להגיד, שכדאי להכיר...

אוהבת אותך,
וולנטין




לרשימת יצירות השירה החדשות
ייסורים
צעקו עליי, אמרו לי לשתוק,
בגדו בי!
אבל אני עדיין שם,
איתך.

ייסורים
אני קיימת לכבודך,
בשבילך
אני הולכת אחריך,
בשביל האהבה
שלא מובילה לשום מקום,
רק לעוד פינה אפלה.

אהבה
וכל מה שנשאר זה הדמעות,
הדמעות עלייך ששורפות,
שכבר בעצם שרפו

אהבה
הנפש שאחזתי בין ידיי,
פרחה לה הרחק,
מתוך חמימות האושר
אל קור הדיכאון.

אהבה
לקחתי את ידך
בידי,
ולעולם לא עזבתי,
גם אתה כבר לעולם לא
תעזוב.

אהבה
חיכיתי לך,
שתבואי כבר
ותעטפי אותי באהבה...

אהבה
הלב שלך גוסס,
ואני בוכיה,
גוועת בחשכה.
עוד מעט הדמעות ייגמרו,
ואת תהיי מסופקת.

אכזבה
יושבת מול הטלפון,
רק מחכה שיתקשר.
יושבת, אך יודעת,
שהוא כבר לא שלך
יותר.

בדידות
אביר על סוס שחור.
ובעיניי השתקפותו נעלמה לה,
הפך הוא לצל.

אהבה
ואני אותן מנשקת
שואבת לתוכי את כאבך
טיפה אחר טיפה.

רומנטיקה
אהוב שלי,
בוא נאהב באמת,
בוא ננשום דרך אהבתנו...

אל תוך השקר
התפרצה האמת
ואחזה בי,
כבר לא היה בי
כוח להתנגד.

אבל אף אחד לא רואה,
ואף אחד לא שומע, ולא מחפש

בדידות
כי יום אחד הכל יסתיים,
אתה פשוט לא רואה,
יום אחד אני אעוף,
רחוק רחוק...

ואני כמו בובת פורצלן,
רק היופי זוהר,
אך כל השאר מופנם.

אהבה
ואני?
יושבת פה בחושך לבד,
מחכה לשמוע שהיא שוב זרקה אותך...

אהבה
וכשיגיע האור
ואתה בה תבחר,
אני אשאר בצללים

אכזבה
וברדת הליל,
רק אני אל מול הירח.
המלח על לחיי זורם שוב.

אכזבה
השמפניה כבר פה,
יש חגיגה...

לקחה את היציבות מחיי.
תמונות של תקופת חיים שלמה,
חמש-עשרה שנה. והדמות השחורה מתבהרת.
היא חלק ממני, מחזיקה אותי באזיקים

מצב
דמעות עצורות,
מול הכאב הפורץ מבפנים.
מאיפה מגיע הרוע?
כל החיוך היפה הזה שנמוג,
שמתמודד עם הרוע

תחושתי
הדם שבגופי זרם נגמר מזמן.
וחלקיקי הקרח חותכים את שארית וורידיי

תחושתי
"ובעיניה הנעצמות ראיתי את דקות חיי
חולפות."

בדידות
אני אלך עכשיו, ככה עדיף.
זה המילים האחרונות שאמרת.
ונשארתי לבד, בוכיה וכאובה.

אהבה
כי כל יהלום כזה שנופל,
זו נפש שנשחקת

יחסים
"הם מצאו.
ועכשיו ממרום ניסיונם,
הם יושבים, כמו מלכים,
ולי מספרים, שיום אחד אהיה מאושרת..."

בדידות
חברים שבגדו,
עיניים שנפלו, ומבטן לא יעלה עוד.
כאב, עמוק, שמור בפנים.

רומנטיקה
אני כוכב נופל,
ואתה מרים ראשך ומסתכל.
מביע משאלה.

כעס
"אנשים מסביב מתרחקים,
וגם אני לא מתקרבת.
רק צועקת.
אבל מי מקשיב?
אני שותקת..."

אהבה
אני שומעת אותו
בוכה בחושך הקר

עצב
ערבוב בין טוב לרע,
לב חנוק ע"י מפלצת מפחידה,
פועם הוא בין שיניה...

הוא הולך, מועד ונופל,
קם וממשיך,
ללא דאגות.

הרבה חלומות
אולי סיוטים
בערפילי הדמיון
נעלמים.

ועיני נתפסות בעיניך,
כביכול לאלפית שניה,
ולבך וליבי,
לעולם לא יהיו עוד,
כפי שהיו

אהבה
ובחושך אתה מתקרר
יחד עם אורך.
אין שום חום.
אין זיכרון.

אינטרוספקטיבי
וכששרת פעם מליבי ללבך,
הדמעות פרצו,
לא התמודדו עם הכאב.

בדידות
המבט שלך,
שהרגיש כל כך אמיתי,
מתעניין,
שיקר.

אהבה
מוזר שפעם
אוהב,
והיום כבר
לא שומע, לא מרגיש ולא חושב

השניות חולפות,
נשפכות אל תוך נהרות הזמן.
מבט, מילה שנזרקה אל האוויר,
ונבלעה במים של הנחל

בדידות
אהבה הם אומרים
ורק אני לא שומעת,
אהבה הם צורחים
ורק אני לא שומעת.

אהבה
ואתה מסתובב
אומר שאוהב
מסתכל עליה...
היא לא צריכה אישורים

רק מבט במראה,
עוד מעט אמונה,
נכשלה

בדידות
"מביטה מבעד לשערותיי.
רואה שיירה של אנשים.
עם עיניים עצומות.
שהולכים יד ביד..."

בסיפורים על קופידון
שכחו לציין את החושך.

עצב
בלילה בסוד אני בוכה.
ורק הכרית יודעת שכואב.
בבוקר בסוד אני צוחקת,
ורק הסובלים יודעים את האמת.

אהבה
"וההרגשה המרקדת שבליבי,
לא תהפוך לכאב,
ושוב לפחד מפגיעה,
מאליך להתקרב.
אז עכשיו יש בליבי החלטה,
רק את ההבעה הרכה שלך אני שומרת..."

"חיי הם כסופר פארם,
המהלך על שתיים..."

אהבה
עוד לבד
עוד לא חזרת

אהבה
אני מרגישה את העיניים שלך מסתכלות עליי,
את הידיים שלך מלטפות את פניי,
את השפתיים שלך מנשקות אותי,
ואת מילות האהבה.

עצב
בדמדומי הערפל
השקטים,
היגון נבלע

אהבה
"ואני אשא עיניי למעלה,
ואדמיין אותך,
ואחשוב על אהבה..."

סמים
העיניים נפתחות לרווחה,
והכל צבעוני מסביב.
פרחים, דבורים, זבובים...
כל מיני מעניינים

עוברת שניה ועוד שניה.
ואני מסתכלת במראה,
מסתכלת מסביב,
לראות ששום דבר לא השתנה

חלומות זה כול שנשאר
ממך.
כבר לא עולם
גם לא חיים,
רק חלומות, בהם אתה אוהב.

געגוע
קחו אותי לשם, קחו אותי למות,
רק תפרידו אותי מהחיוכים, מצחוקם המתגלגל של הילדים...

ולידי מהלכים אנשים,
שלא רואים.
גם הם רקובים.

שפתיים נוגות,
חיוך,
ואני.




תגיד, זה גלגלי
עיניים? מצאתי
אותם במחשוף
שלי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 20608. בבמה מאז 1/3/03 2:20

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשחר גיליס
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה