|
איך שאני שונאת אותך! אני מצטערת שאני אומרת את זה
אבל אני ידועה כבת אדם שלא מסוגלת לשקר.
ובכל הכנות אני שונאת אותך.
|
אחרי 4 חודשים ניר הכיר מישהי, לא אהבתי אותה. את כל הזמן
הפנוי שלו הוא בילה איתה. את כל הזמן שלו, ואני? אני הרגשתי
שחרב עלי עולמי בפעם השנייה! לא הייתי מסוגל לזה יותר! זה הרג
אותי!
|
"הבטחות צריך לקיים" - אמרת שתבנה לי נדנדה, טרם קיימת את
ההבטחה הזאת.
ובסוף, כי כבר לא היה למי להמתין, בנינו לבד. הנדנדה נותרה
עומדת, ממתינה לך. שתשב עליה.
שתתנדנד, שתנדנד אותי.
|
התאהבתי בך לפני שנים.
את זאת ששינית אותי ב-180 מעלות.
כשהגעתי אלייך, ממש אלייך מיד התאהבתי,
ידעתי שיש פה משהו ניצחי,
|
השטן קפץ אותי לבקר
בהתחלה, הנעים הוא את זמני
עשה לי טוב
|
אני יושבת פה.. ושותה בירה.. חשבתי שזה אולי יקהה קצת את הכאב
ואיכשהו זה פשוט מחזק אותו... זה מצחיק שתמיד פונים אל הכתיבה
כשממש עצוב ולעיתים שוכחים אותה כשהמצב ממש טוב, כשמאושרים..
מתי שזה לא יהיה..
|
הוא שם. מציק. מתוק ומר ומכאיב כשהוא רוצה.
הוא תלוי במזג אוויר, באלכוהול, בסמים, בנשימה הלא סדירה.
|
איפה ההגיון ואיפה השלמות?
נפקדות.
מסרבים להגיע! מסרבים להחזיר!
מחכה למציאות שתכה בי.
אלימות!!
|
ראה... האור מגיע, לא נעלם! לא נכבה!
התעורר, הינך מלאך.
|
הדמעות באות לשטוף אותו והוא מתעקש! נשאר! נאחז בי ולא מרפה.
החיים ממשיכים ככה אומרים, אצלי הם עצרו ממזמן.
|
אני פה. מחכה.
תוהה על כל כך הרבה גברים.
עושה חשבון. נפש
|
משהו הניע אותי להסתכל באתר הזה שוב, אבל ההסתכלות בו גרמה לי
לקרוא את היומן בשלושה חלקים
|
האם החול יזכור את הגלים? ואם כן, האם לא עדיף שלא יזכור?
האם לא עדיף שהחול ייקח רגע ויחשוב על הכאב שהזיכרון מותיר בו?
|
"אוי ואבוי" אמא אז אמרה
וסטירה צירפה לאותה האימרה
אמא שלי, אמא יקרה
מדוע הרצפה אלי כל כך קרובה?
|
הספירה לאחור מתחילה.
עד שהתמונה שלך תתגלה
עד שישמיעו לכולם, של מי היית.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
יש אחת שכולם
יודעים שהיא...
לפני מספר ימים
היא התקשרה אלי
באמצע הלילה
ואמרה: "בא לך
לקפוץ ? אין לי
אף אחד בבית !"
בלי לחשוב
פעמיים בכלל
קפצתי,
לא היה אף אחד
בבית !!!
גולנצ'יק |
|
