|
לשחר קשה לדבר על עצמה.. ועוד בגוף שלישי..
אז הכי פשוט זה לא לעשות את זה בכלל..
ואם בכל זאת לעשות, אז בקצרה.
נולדה בזריחה ובמשך שנים התעוררה איתה.
אוהבת את הרגעים האחרונים של האור אחרי השקיעה
ומקדישה אותם לאנשים שהכי קרובים אליה ברצון להיות
איתם.
לא סופרת, לא משוררת, לא מתיימרת להיות כזו.
רק כותבת מחשבות, מנציחה רגעים ופשוט מביעה רגשות על
הדברים והאנשים בחיים שלה.
כותבת בשביל הזדהות עם עצמה , עם העולם שלה ובתקווה
שאחרים יביעו את דעתם עליה, על הכתיבה שלה.. ובעיקר
על ההזדהות שלהם אם היא קיימת, בתקווה שהיא קיימת.
אוהבת לאהוב.
עפת גבוה
מעל לשמיים.
וכאשרצה לראות אותך שוב
אזכר במה שאמרת לי.
|
תקראו לי,
אם ימצאו את היקרה לי
גם אם היא לא תראני.
תגידו לה שאני כאן.
|
עד שמצאתי את עצמי אוהבת
לא מפחדת להרגיש
אתה חסמת בפחד ובלבול
|
לאבד שליטה, להתחרט.
להמשיך.
|
אני מתגעגעת לרגעים הקטנים
שיכלו להפוך למשהו מדהים.
לתחושות הקצרות של אהבה.
|
תציץ בכל מגירותיי, תחטט בכל מקומות המסתור.
תזיז את אוסף בקבוקי הבירה השונים,
שסימלו בשבילי את מה שתחליט במחשבתך.
תבהה בקירות ובמזכרות שתלויות ומתנודדות עם הרוח.
|
העיקר, לשמור אותך קרוב.
לשנות מעט,את מי שאני.
העיקר, לשמור אותך קרוב.
להגיד מילים, להביע רגשות
|
היא אולי תקבל
את האושר שלה
חזרה... ממני.
|
תלטף את אצבעותיי,
תבהה בריצפה כמו תמיד
ובלב תתפלל,
שאני אהיה כנה.
|
פעם ראשונה שאני אפסיק לתכנן מראש
את המילים, את התגובה, את הדרך בה אעמוד.
זו הפעם הראשונה שאני אפסיק לדמיין
את הדרך בה תחייך אליי ואיך אני אנשק לך.
|
נמאס לי לצוף על הקו העדין הזה
שבין לרצות לראות אותך ולסלוח לך
לבין תיעובך וסלידה מפניך.
|
את חסרה לי
לא כמו תמיד.
הרי תמיד את נעלמת מסתתרת
לא ממני, מעצמך.
קשה לי בלעדייך.
כי קשה לך ואני לא איתך.
|
עיני עוקבות אחרי האורות
הדוהרים להם אחורה
בחיפוש אחרי אהובן.
|
אני כבר מצאתי.
כולם מחפשים את זה
ולפעמים לא מוצאים בכלל.
אבל המציאה, שווה את החיפוש.
|
אתמול הקדשתי לך את השקיעה.
היא היתה הכי יפה שראיתי בחיי.
קיוויתי שאתה רואה אותה גם וחושב עליי.
|
מנסה להתגבר
ונכשלת בגעגועים חזקים אליך.
|
ורק כשתרד דמעה, אתם תבינו ותפסיקו,
מסופקים מסוף החיפוש ומהניצחון שלכם
על החומה שהצבתי ביני לביניכם.
|
זה המכתב שאני רוצה שתקרא.
אבל גם עכשיו שאני רושמת אותו, אתה לא תדע שזה בשבילך.
|
האהבה שלך כבר לא נמצאת בשבילי.
לקחת אותה רחוק.
שאני אראה אותה, אבל לא אגע בה.
|
ממשיכה להשלות את עצמי
ממשיכה לצפות לשווא
|
אני שואפת את הניחוח שלך שנדבק לי לשיער.
הניחוח מצייר את הפנים שלך.
הפנים שאני מכורה אליהם.
|
אני חושבת שאיפשהו איבדתי את עצמי.
באיזשהו שלב הפכתי לאחרת.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
עוד יתרון
משמעותי בלהיות
שממית הוא שתמיד
אפשר להחליף
זנבות כמו
גרביים.
שממית מתרפקת
בנוסטלגיה
סכרינית. |
|
