|
כה צפוי שאכתוב על מלחמה-
שאפתי לשמוע את השקט, אך נשפנו חזק והוא עף
כחלום אמונה שנגוז על שטיח קסמים שנואש
|
ארון מורד אל בטן
אדמה זועקת מן הדם
אם קורעת בגד
והשמים עכורים
רק יוקדים מלאכים בלבן של תום
נאכלים לאט, בוכים
|
היו זמנים ונשכחו
היתה אהבה לתום ונסתיימה
|
עולה ריחו הטרי
וחודר אל כולי
חיל אוחז בי
השתנתי, ראי
|
דקות ארוכות לא הכרתי
את תחושת התחושות.
להרגיש
|
בואי בחדרך נפש עלומה
דברי וגלי את סודי
לכי ומצאי החורבות
עיי אבדת תמימותי
בואי בחדרך נפשי שלי
הקלי מעליי כאבי
הסירי קלון ואות ממצחי
|
יש לעולם הזה סדר משלו
מאבד אנשים גם בלי להתכוון
ולמה עכשיו כששקט פה אצלי
אני צועק מבפנים לעצמי, צועק לעצמי ???
|
והיא תרה במרחב אחר
מה שהיה או יהיה נכון
אבל ידוע מה
סופו של כל בלון
|
בעוצמי את הזמן בעיניי
ובשעה שלכדתי חלום
חמקמק
עשב שדה קד בערגה
ורוח ערב חרישי
ליטף חזיון
|
מערה חושפת שיניים
ובולעת את קיומינו
כמו אריות שנבלעים
אל חור אפל
ושם שפופים נותרנו
מפחדים להתיישר
אולי יבוא דוב
פעור לסת
ואת קרבתנו
ישבר.
|
חשבתי שאוכל להציל מפי מצוק
את זו שקצת מועדת ותופשת
חבל צעיפים רעוע ושחוק
|
התגבשה התהום
לכדי מקשה
שרק מתקשה לקבל אל תוכה
את תוכן הבשורה
וסוגרת גולל על באר
ותם ונשלם
עלטה על העיר ואדיר הצמא
|
אל הארכיון האישי (16 יצירות מאורכבות)
|
|
כשאתה שוכב עם
החברה שלך, אתה
שוכב גם עם החבר
לשעבר של החברה
שלך, וגם עם
החבר לשעבר שלו
לפני שהוא יצא
מהארון, וגם עם
הקוף שנשך אותו
והתחיל את כל
האיידס הזה. |
|
