|
לפעמים בוכה כדי להתפרק,
הפכו אותי למשהו אחר.
|
שלא ידעתי עד כמה
אפשר ליפול
|
אמרת שאני יפה כשאני בוכה
שאתה אוהב אותי שקטה במיטה
ולמרות כל המילים שלך...
|
סופר את נקודות החן
אשר נמצאות במקומות נסתרים
|
לקפוץ מחלון
או לטבוע בים התיכון
לגנוב לאבא אקדח
או להתאהב בך
|
תכה אותי
תפצע אותי
תשרוט את ליבי
עד שירד ממנו דם
|
חופרת בור עמוק בחול,
וקוברת בו את כל מה שבי כחול
|
נביט בעיניים מלטפות
ונשתוק
כי לא צריך לדבר עוד
רק להסתכל עליך
|
כי רק רציתי לגדול מהר
שלא ידעתי עד כמה
אפשר ליפול
|
זה חץ בלב
ואני הופכת לכאב,
כשגופי מתעטף בשמיכת הדורות
הנופלים, האבלים
|
מתבגרת במהירות,
משתכרת כדי לאבד את החושים
מתעוררת להנגאובר של צער
והופכת שוב למים שקטים
|
ואני טובעת בים של תהיות
שאולי עברת לידי
שאולי לא הרגשתי
|
תן לי להיות ילדה
תן לי להרגיש מיוחדת
נשק אותי על המצח כמו שאני אוהבת
|
ללמוד עכשיו לבד,
לצעוק בשקט
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אז סלוגנים זה
לא אימייל?
וי אפשר לעשות
מזה שיר ואני
מפורסם כמעט כמו
השיר ההוא על
הגלידה.
איך זה הולך.
סלוגן זה לא
אימייל,
הדף האחורי זה
לא מדור
דרושים.
פינקי זה לא...
הומו.
סלוגן זה לא
אימייל...
טוב נו אולי
עדיף המקור.
המלגזן הזועם. |
|
