|
"בעיניו יש משהו חורג מגדר הרגיל אפילו בממשות
הרגילה של חווייתו...בעיניו יש משהו חורג מגדר הרגיל
בכך שלפעמים, בבוקר, מיד כשהוא מתעורר,בעודו רוכן
לשרוך את נעליו,מציף אותו אושר כה עז,אושר המתמזג
באורח כה טבעי והרמוני עם העולם,שהוא חש עצמו חי
בהווה,הווה שהוא אפוף וחדור בו, הפורץ אל תוכו
בידיעה הפתאומית, המהממת, שהוא חי.
והאושר שהוא מגלה בתוכו ברגע זה חורג מגדר הרגיל.
ובין שהוא חורג מגדר הרגיל ובין שלא,
בעיניו האושר הזה חורג מגדר הרגיל."
פול אוסטר- המצאת הבדידות.
עין לחה שתמיד,
מזוגגת בדמעה
|
כשרציתי להחיות זכרונות,
הוממתי,
וקמתי לחיות.
|
איך שיר שמתנגן ברדיו
או ריח שנפתח מתוך תיק
|
וכמו נפרץ הסכר,
שעמלתי עליו ימים רבים.
|
הזמן תם, נותרו לי רק חירחורי גסיסה אחרונים
|
חלום, חוויה, זיכרון, מציאות
|
מילים, כובלות אותך בתוך מסגרות
שכאילו יוצרו בזמן שהמציאו את השפה,
|
|
|
