|
בדוגרי, תמיד האשכנזים מתים קודם ואנחנו המרוקאים חיים הרבה
זמן. טוב תמיד אמרתי שיש אפליה כאן - תמיד העדיפו אשכנזים.
אפילו המוות אוהב אותם יותר
|
"עכשיו יש לי חבר חדש בדמשק" - ענה שגיא, שבעצם רק הקשיב לשיר
המדהים "שמיייח", ולכן לא יכל לשמוע את ההעלבה הפומבית של נטע,
וכך נמנע האסון שיכל היה לשבש את כל עניין השליחות ולהפוך
לטלנובלה טיפוסית בערוץ 3.
|
אפריים הרבה יותר גרוע משניהם. כשאפריים ילך לעולמו, השדים
הקטנים בגיהינום יעירו את השטן ויסבירו לו שכבר אין מי שיעשה
לו את העבודה. אלוהים ייתן לאפריים כרטיס כניסה לגן- עדן, כי
יש גבול גם לכמה החבר'ה בגיהינום צריכים לסבול. והגרוע מכל,
אפריים הוא מורה בתיכון
|
הוא זכר את אותם ימים עליזים בכיתה א' שבו הוא למד לראשונה על
האות הארוכה, הסקסית, שמתפצלת לשניים ומסתיימת לה באלגנטיות עם
סימון שמנמן לאחד מהצדדים, תלוי בגופן.
|
אחד מאותם רגעים נפלאים שיש בתיכון
|
זהירות: תעמולת בחירות! :)
|
צילום דיגיטלי עם עיבוד ממוחשב.
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
הסלוגן הוא
תופעה מיוחדת
בהסטוריה של
ההומור. היחוד
שלה הוא לא
בהופעתה באתר
תרבות, שכן זה
בעל תקדימים
רבים. הייחוד
הוא בכך שהסלוגן
לא נגמר עד שהוא
נגמר - הווה
אומר בחתימה.
הפאנץ' מבצע אם
כן תפנית חדה
לשם הכותב
והמספר הופך
לחלק אינטגרלי
בבניית ההומור.
חוקר הסלוגנים
גרסא שתיים
נקודה אחת, נותן
דוגמה לחתימה
שהורסת סלוגן
שלם. |
|
