[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שפרירה רונן - מזח
תמונת ספר המחזור שלי. לא אשכח את היום בו סוף סוף הסירו מעל
פרצופי המיוסר את רצף פיסות המתכת אשר דבקו לפניי ככבשים לרועה
צאן במהלך שנות התיכון.


ראיון עם שפרירה:

-נולדת בשנת 69, בשנה זו השם שפרירה היה מקובל פחות
או יותר. האם בשנים מאוחרות יותר בחייך סבלת בעטיו?
-"ובכן, השיר 'שפרירה, שפרירה - ערמה של חצירה'
היווה בעבורי חלק אינטגרלי מהיום, סבלתי מכך רבות!"
-את שפרירה, כפי שאומרים- 'גם יפה וגם אופה', איך
תתארי את יחסייך עם עצמך?
-"אהבה ושנאה גם יחד מציפים אותי בכל עת ומנחים אותי
דרך כל הקשיים אל תוך שלווה פנימית צרופה."
-לסיום, האם תרצי לשתף אותנו- באם יכולת, מה היית
עושה למען האנושות?
-"הייתי מביאה שלום עולמי. סתם... ועכשיו ברצינות -
יחסי הגומלין שבין האדם לסביבה חשובים לי עד מאוד.
פעילותי רבת השנים בארגון הסביבתי 'גרינפיס' מוכיחה
מעבר לכל ספק כי בעוצמה אצעד ואכבוש את כל יעדיי."

תודה לשפרירה רונן-מזח על הזמן שהקדישה לנו. ;-)




לרשימת יצירות השירה החדשות
בדידות
לא אמעד כקנרית שדודת זנב.
לא אפול כואזה סדוקת ידית!

עצב
גור לביאים מתפתל, משתנק!
תפרחת...

מקום
אקדוחני המערב מזיעים אליי את צמתם.
עמלתי עוד ועוד לגלות להם את אוני.

וידוי
הקיץ תם ועמו אשכיי.
והייתי ככחלילי שכמו הנץ מגבעולו

אמונה
ענן. ענן. ענן. ענן.
ענן. ענן. ענן. ענן. ענן.

מקום
ציפור הנפש בסכנה -
הפשילו שרוול, אנפפו בחוטמכם, במטותא!

תחושתי
רצרוצים נצנוצים
פסו פסעתי כצרצר

יחסים
עורב קורא, ינשוף דומע.
חלומות באספמיה, הו!

מחאה
"האם יש צנים בתוך לבי?"
שאל חובב והתעטש.

אלגוריה
ציפור שיר אנוכי,
פועה לי כילקוט.

שיר ילדים
כין כאן, שים שם
דרדק בדרגשו נים נם.

בדידות
"האח הידד! תרמתי דם!"

כעס
הו דרורית יפה וענוגה,
במה שגיתי?

שכול
עציץ בוהה בדשא מתוך העלטה.
ארגז נוחת מן השמיים בדשא
בקול חבטה.

וידוי
זה היה נחמד.
קרפד.
סרפד.

הלל
סיתוונית!
קראתיך בצווחת חרש ערירית

שיר ילדים
ישבה הצנפדולית,
נחה כחקטורינה במקומה

נוסטלגיה
כנוצה המתרסקת אלי קרקע. כנף.
כאווז המשקשק עצמותיו בחול. ברבור.




איזו חוצפה יש
להומולסביות
האלו!
לקחת לנו את כל
צבעי הקשת לדגל
המסריח הזה
שלהם!!!
מה זה!!!
באיזו זכות אתם
לוקחים מונופול
על כל הצבעים!



סרן בנימין
גלעד, הומופוב
עיוור צבעים
וחוש התמצאות,
בהאשמה גורפת
וחסרת התחשבות


תרומה לבמה





יוצר מס' 59355. בבמה מאז 29/12/05 0:27

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשפרירה רונן - מזח
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה