|
רגב שדמי, יליד 1989.
חבר בתנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד.
"החושב לשנה - זורע חיטה.
החושב לשנים - נוטע עצים.
החושב לדורות - מחנך נפשות"
יגאל אלון
"..."בני?" נשמע הקול בצד השני, "הגעתי לבני?"
"זו טעות" עניתי בקושי, עם קול חנוק ושקדים כואבים.
"מצטערת"
|
אז, בלי שום התראה מראש, קב"ה שלח לי הפסקת חשמל. כל הבית נהיה
חשוך, הפנסים בחוץ כבו, וחושך כיסה את כל הרחוב. יותר גרוע מזה
לא יכול להיות.
|
זה היה בשעות השקיעה ומהגג היה אפשר לראות את השמש שוקעת.
השמיים נהיו אדומים כתומים, וכל האנשים שלמטה, מתחתיי, הלכו
בלי לשים לב למראה הזה. פלאי העולם. השמש נעלמת מתחת לים
וחוזרת מחר בבוקר בצד השני של השמיים. לכולם זה נראה סתם עוד
משהו שקורה בעולם הזה
|
כלבים התחילו לנבוח בקולי קולות, כאילו תתרחש עוד מעט רעידת
אדמה. חתולים התחילו לצווח, עכברים יצאו מהמחילות. להקות של
ציפורים התעופפו בסיבובים בשמיים וכרכרו בקול גדול. נהייתה
אנדרלמוסיה. אנרכיה. בלאגן
|
קטפתי פרי הדר אחד.
לא נשמע שום הגה, לא נשמעה שום מילה.
אז קטפתי עוד אחד, נוסף
הוא היה טעים כמו הראשון
|
אני מביט בעינייך ואת בעיניי
ועולה מן חיוך מוזר על שפתיי
|
רעש הגשם
כמו קול הבכי
וטיפה שפוגעת בארץ,
כמו מכה של פטיש
|
|
|
