[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 144286164 144286164
תקראו את השירים

חישבו

אזי להגיב... ניתן להיות בוטה וגס.. כמובן, בגין כך
שזו ישראל, ניתן להיות גס... אין נימוסים במדינה
הזו

סלאם




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
את טסת לנוי ורק סיטי. מקום כל כך מדרני שחייבים לציין זאת
בשמו. נוי. אצלנו אין נוי תל אביב. או נוי שטחים. לא. אבל
אצלכם הכל חדש. נוי יורק. נוי ג'רסי. אצלנו הכל ישן ומוכר.
ונאמן.


לרשימת יצירות השירה החדשות
כאשר אין חסרי בית לחלק כריך אתי,
כאשר אין כבר אלימות משפחתית,

וכל מה שנבנה בנו,
הוא בסוף נהרס על ידיכם,
בין טוב, בין רע, רק למחוק.
כה אלימים, ואנו שונאים אתכם.

הו מוות איפה אתה כאשר זקוקים לך?
הו מוות מדוע אתה מסרב להגיע לאלו בייסורים?
הו מוות למה רק חבקת את אמי?
הו מוות למה אתה לא רוקד עם אבי?

אולי אני רק איש ממוצע
עדיף להיות פושע מלחמה
עדיף כבר להישרף
בכסא החשמלי
ולהיפטר מכל הסטטי,

האור אשר צומח מאחרי בבל הוא האור
אשר מדכאני באמצעות סיפוריו
על הימים ההם, הימים הטובים, כמובן.

הגות
אישה שחורה רוכבת על גברים לבנים,
אך תקרת הזכוכית עשויה ברזל.
ילד בוחן צבעים בכל הגוונים.
לאן הולכים עכשיו, לעזאזל?

פרחים צומחים מעל האנשים המתים
ובבית הקברות אהבה אינה אסורה
ככל שאנחנו מנסים לא להגיע להר הזיתים
יש עוד משיח שמביא עוד בשורה

ואם העולם יתמוטט
מי יעמוד לדום?
ואם אהבה תתחרט
מי יביא את השלום?

שוב אנחנו מחכים לשמות....
שוב יש אלונקות, שוב יש אמבולנסים...
שוב סטייה מטומטמת לבתולות
שוב כל כך כואב

להתעלס בגשם לרקוד בין טיפות
ג'ז נכנס לאוזן ימין ודיסטורשין לשמאל
דפרסיה ושנאה באוויר מתעופפות
וכבר כאב לי הגב מהעול
ובינתיים זה הכל.

עש נגרר אל האש ונשרף
הרימונים נשלחים על ידי מטורף
חדר המתים פתאום מתפוצץ
הגנרל עומד עם סיגר וקורץ

נהיה לח"כ
ושוב פעם צחק
על איך הוא קבר את הגופות
לקח את הטרקטורים
עליהם ילדים קיבוצניקים,
ושם עכשיו יש יערות

לאלוהים תמיד אפשר לחזור
לסגור אפיים לספטמבר השחור
להיות רקוב לגמרי, מבפנים
לחיות על השלכות של סמים.

עצי גן האסור,
אשר נטענו לפני שנתיים,
אסור אסור אסור,
ורק אני מותר לכולם,
באו תהינו ממני
תקטפו פרחיי.
כן טעמו מן הדובדבן שלי,

מחאה
הנה בא בחור חזק
אך לא מספיק - והוא עבר עינויים.
הנה ילדה חמודה,
כל כך חמודה שאנסו אותה
מיליון פעמים.
מעבר... לפינת היופי.

הגות
אני מסרב להשתתף במעגל הדמים,
מפני שזעקת היתום, האלמנה וההורים השכולים
חזקה מכל שאיפה, כביכול, להגדרה עצמית

השרים, חברי כנסת, מקבלים משכורת,
הגנרלים ושוטרים גם מקבלים את חלקם,
אך היהודי העני נשאר בידם
רק כאמצעי להצלחתם,

קינה
יותר מדי שירים נכתבו, יותר מדי כדורים נורו.
יותר מדי חללים נפלו, יותר מדי ילדים נולדו,
ילד במקום ילד, קבר במקום בגד, זה פשוט עצוב.

ואפילו לשיר קצר יש כוחות
ואפילו למשורר גמד יש מילים
ואפילו ציפור מפחדת מן הרוחות
ואפילו אילן רוצה יותר עלים.

בלוז של כושי מוכה על ידי לבנים,
בלוז פורץ את הלילה
בלוז מתוק
בלוז מגיטרה שאותה מנגן איש חובש כאפיה.




ריאליזם זה רע.


תרומה לבמה





יוצר מס' 11770. בבמה מאז 2/4/02 14:13

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשבתאי גולד
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה