[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אתה לוקח נשימה עמוקה, אחת כזו שמגיעה אחרי מקבץ
נשימות קצרות ומוציא את האויר בנשיפה אחת ארוכה
שיוצאת דרך האף.
זהו זה.
זה כאב הרבה פחות ממה שחשבת. זה אפילו היה די מרגש
כשחושבים על זה ומה שבטוח הוא שאתה חש הקלה והמועקה
הקטנה הזו שהייתה לך עד עכשיו בפנים ונתקעה כמו עצם
בגרון נעלמה.

כך נולדת לה עוד יצירה. עוד יצירה שבראת במו ידיך
ומעתה תוכל לחלוק אותה עם כל העולם ואנשים זרים שאתה
בכלל לא מכיר יוכלו לתת הצצה קטנה לתוך העולם הפנימי
שלך ובכך להנציח עוד חלק קטן ששייך לך, שהרי מה שאתה
יוצר זה למעשה חלק ממך


                   

אלדר, או בשמו הספרותי משכבר הימים 'שבלול' נולד
בצהרי יום חורפי בשנת 1974 בירושלים.


#     #     #     #     #     #


המלצת היום:
אם אתם בענייני סיפורי זוגיות נסו את 'אני אוהב
אותך'




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
חלום
אני איש החלומות. כן, כן, מה בדיוק מה ששמעתם. אני יכול לתאר
לעצמי שאתם בטח קצת מופתעים כי זו הפעם הראשונה שאני מתגלה
אליכם. אז אתם שואלים מי אני בכלל ומה אני עושה פה, בטח. יפה,
אני שמח ששאלתם.

זוגיות
הדלקתי את אורות הרכב והבזקים קטנים של טיפות גשם ניגלו לפני.
הושטתי ידי והפעלתי את המגבים והם החלו לרקוד ריקוד מונוטוני
ואיטי לפני.
`לאן אני נוסע עכשיו לעזאזל?` , שאלתי את עצמי, מודע לכך
שהתשובה לא פשוטה.
החלפתי לאור גבוה.

זוגיות
למשמע האיום ראשו סב לאחור עד שזוג עיניו הנוצצות בהו בי,
כאילו מנסה להבין מי החוצפן שמעז לאיים על חייו. הוא נתן בי
מבט תמים עד כדי זילזול. 'זה לא אני, טיפש', היה אפשר כמעט
לקרוא את מחשבותיו. "זה לא החתול", ציינתי. והחתול שב ללקק את
כפות רגליו חזרה.

הומור
...אני יושב פה יומיים וחי רק משמועות. גן עדן, גיהנום... יש
פה אנשים שמחכים ואומרים שזה בולשיט. לפני חצי שעה דיברתי עם
איזה אחד שאמר שבן דוד שלו הוא הנהג של פקיד מאוד בכיר בלשכה
של אלוהים. והוא אומר שהכל על גן עדן וגיהנום זה נכון.

אורבני
הלכתי כמה דקות עד שמצאתי ספסל ריק והתיישבתי בו, באמצע הרחוב
הסואן. הבטתי על כל העוברים והשבים, המכוניות, הבניינים ואל
השמיים האפורים ולקחתי לגימה קלה מהקפה. `האם כל העולם השתגע
או שזה רק אני?`

הומור
פתאום שמתי לב שמתחת למזוודות היה ארגז מאוד גדול בצבע חום על
העגלה אז שאלתי את אבא מה זה.
"זאתי הפתעה, תראו בבית" אמר וליטף לי את השער כמו שאני שונא
שהוא עושה לי.

ביתספר
ואז היא הציעה לי מסטיק ואני סירבתי בנימוס והסברתי לה שדליה
המורה לא אוהבת שלועסים לה מסטיק בשיעור כי זה מזכיר לה פרות.
והיא צחקה ואני חייכתי.

המשכתי ל'שונות' ובין תוכי צעצוע מפלסטיק לארגז משומש מקלקר
לקרטיבים ראיתי מודעה קטנה, לא בולטת במיוחד:
למכירה - סיפור יד שניה במצב מצוין

תפסתי את הבטן שלי חזק והתחלתי לנוע באי נוחות על הכיסא. גלים
של כאב עברו לי בבטן בפתאומיות. קיוויתי שזה יהיה רק כאב חולף,
אבל כעבור מספר דקות תקפו אותי שוב הכאבים גלים גלים.

כשסבא שלי היה מתחיל למשש את השפם הקטן שלו במין תנועות
עצבניות מיד הייתי מפסיק כל דבר שאני עושה ובא לשבת לידו,
ידעתי שבתוך כמה רגעים הוא יתחיל לספר לי את אחד הסיפורים שלו,
ואני אשב מרותק מולו, עם סוכריה בפה.

היא מתארת לך בפרוטרוט איך הם, כמה מתנדבים, עצרו בגופם את
הדייגים המקומיים החסונים ומנעו מהם להרוג לוויתן מזן נדיר
ומפשקת בה בעת את האצבע והאגודל עד לכדי מרחק שיכול להכיל מטבע
של שקל במדויק ואומרת לך שככה, ממש ככה, היא הייתה קרובה למוות

פואנטה
שיכנעתי אותו כי הנוהג באותן ארצות רחוקות הוא משלוח פרחים בין
בני הזוג והזכרים המדקדקים במצוות אף שולחים את הפרחים מספר
ימים קודם לכן, דבר המעיד על גודל אהבתו של המחזר.

אורבני
אתה לא סותם ולא נותן לשמוע, גם ככה הקליטה פה חרא. אני רוצה
לשמוע מה קרה!
מה קרה? מה יכול כבר לקרות? עוד חמאסניק מזיין עכשיו שבעים
בתולות בגן עדן ואצלנו זיינו את החיים של עוד כמה משפחות. חיים
שלא יחזרו יותר להיות מה שהיו. ועשי טובה נשמה, תעבירי לי
סיגריה.

כן, אירית מהרצליה היא הבחורה שמנשקת הכי טוב שיצא לי להכיר.
הכי טוב בכמה רמות מעל כולן, יותר טוב משירה, הבלונדינית
הכוסית מרעננה והרבה יותר טוב מקארין החצי תימניה משכונת יד
אליהו...

שלושתם עומדים עכשיו בתוך מעגל, תוהים מי ישלוף ראשון.

"תצייר לי שיר", היא מבקשת.
"שיר?", אני שואל.
"אבא, אני רוצה שתצייר לי שיר שאני הכי אוהבת בעולם", היא
עוברת לתחינה.
"מתוקה, שיר אי אפשר לצייר", אני מאמץ כמה תאים אפורים ומנסה
לחפש דרך להביא את הילדה על סיפוקה.

זהו המועדון שבו שומעים מוסיקה שמחה בטונים עצובים, שאנשים
מדברים בשקט גם כשהם מרימים את הקול ואת המילה אהבה לוחשים
בחדרי חדרים כשרוצים להזכיר משהו נשגב.

"מה אתה עושה?", שירה שאלה. "עוד רגע אחד, טוב?", ביקשתי ממנה.
והיא שאלה אותי למי אני מתקשר עכשיו בדיוק. עשיתי את עצמי לא
שומע, אבל לא ענו לי והתחלתי להרגיש קצת לחוץ.

.וכשכולם הפנו מבטם ביחד לעברה של אותה נערה חמודה בכדי להבין
את מקור הבעיה, התחלתי לחשוב בראש באיזה עומק של קבר הייתי
רוצה להמצא עכשיו. למזלי עוצמת התאורה לא הייתה חזקה דיה בכדי
שיבחינו שהפנים שלי מקבילות בצבען לעגבניה בשלה

בהיתי במסך המרצד מולי עד שהמלים התלויות שם נמרחו לכתם שחרחר.
הכתם הלך והתפשט ואחרי בהיה ממושכת, מתוך הכתם השחרחר הופיעו
פתאום, בדיוק כמו שקורה בתמונות התלת מימד כשמתרכזים בהן מספיק
זמן, נמלים שחורות שהחלו לטייל לאורכו ולרוחבו של המסך.

שלא תחשבו שלהיות נימפומנית (כן, כן, אני יודעת בדיוק מה אני)
זה דבר פשוט. זה לא. בלי פרטנר מתאים זה לא שווה שום דבר ואת
זה יכול לספר לכם כל ראש ממשלה שהיה כאן בעשר שנים האחרונות.

הומור
בסוף השבוע האחרון הגיעו הפצצות החכמות למשכן האו"ם בניו יורק
וביקשו יפה מהשומר בכניסה להיפגש עם קופי ענאן.

אורבן לג'נד
אופיר נפטר במסוק ובאותו רגע גם אלוהים בכה, כנראה אבל מעל
מדינה אחרת, כי הוא לא רצה שיראו שהוא בוכה ולכן מעל למקום
שאופיר נהרג הוא החליט להגביר קצת את השמש

חוסר אונים
"שמת קונדום?" היא שואלת ואני מניד בראשי, מבויש, לשלילה.
"טוב", היא אומרת, "אז תגמור בחוץ בבקשה", כמו מורה שנוזפת כעת
בתלמיד שנכנס עם האוכל לכיתה

...עצמתי את העיניים לעוד כמה זמן וביקשתי יפה להירדם, אבל לא
נירדמתי אז אמרתי שלא צריך טובות שתבוא אם זה ככה ועשיתי ברוגז
עם השינה.

`יו. איזה שבלול חמוד`, אמר איזה ילד מעליי
מיד חזרתי פנימה. גשם או לא גשם , אני לא לוקח ריזיקות.
`הי! לאן נעלמת?` הוא צעק
`לא נעלמתי, אני פה, מחכה שתלך - מפגר!`

פואנטה
בלידה של שמוליק, כשהרופא משך אותו מבטן אימו אל אוויר העולם,
היה לשמוליק מבט מוזר בעיניים. הוא לא בכה וגם לא צרח. הרופא
שבא לתת לו פליק קטן בטוסיק, רק כבדיקה שגרתית הופתע כאשר
שמוליק תפס לו את היד ושאל "סליחה, מי האחראי כאן?"

ג'ננה
בכל סרט יש רגע שהגיבור מבין שיש לו ייעוד או יכולת שהיא
ייחודית רק לו. זה היה הרגע שלי. כמו שסופרמן בוודאי הרגיש
בפעם הראשונה שגילה שהוא מסוגל לעוף, כך גם אני חשתי כשהבנתי
שלשנאה שלי כלפי אנשים יש הרבה כוח.

- מבחינתי אתה עצרת פה באמצע הכביש ומפריע לתנועה. אני לא יודע
מה הכוונות שלך. יכול להיות שאתה משוטט.
-אבל אתה זה שעצרת אותי!
-כן, זה נכון.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ייסורים
ראי מה לך הבאתי
שוקולד מתוק קניתי
שנמס מעט בחום
עטוף בצלופן וסרט אדום

לפעמים כשיורדת לי דמעה
נדמה לי שהיא כמו ים
אבל בים הזה אין דגים

כמיהה
היה ביום בו ראיתיך לראשונה
ויופיך סימא את עיני
כאור סנוורים של החמה
היושבת במרום

בדידות
את הירח הייתי קוטף
מראש העצים
ומביא לך אותו כקמיע
את עצבותך הייתי מלטף
ומדגדג
הכי מצחיק שיכולתי להגיע

אהבה
רוצה אני לומר לך שאני אוהב אותך
פנים מול פנים ואז לחבק אותך
לשמוע את פעימות ליבך שאת גופי מרעידות
לנשוק לך לצווארך בעיניים עצומות


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היא ואני
זו לא הייתה עוד אחת מאותן שיחות שבהן מילאנו את חלל השיחה
בצחוק מתגלגל נטול משמעויות.


לרשימת יצירות המחזה החדשות
מערכון
נציגת ש"ל: אם לאשתך יש מאהב טלפוני, למה שגם אתה לא תכיר
בחורות חדשות?
לקוח: אבל המאהב של אשתי הוא לא ממש אמיתי.
נציגת ש"ל: זה בסדר, אתה גם לא נשמע כמו אחד שבאמת יכיר נשים
בדרך הזו.


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
יציר מחשב
אל היצירה

יציר מחשב
אל היצירה

יציר מחשב
אל היצירה

יציר מחשב
אל היצירה


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
יורו-האוס

When It's about to rain outside
And you're all alone

אלקטרוני


דאנס


האוס


אלקטרוני

Where the visual becomes the sound




אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
הבמה המדהימה
הביאה זאת
בהפוכה
מהיום שניצלים
ב10 שקלים במקום
20 אצל גיורא.

הפודלית מנסה
לעשות קצת
פרסומות, למה זה
לא מזיק


תרומה לבמה





יוצר מס' 3524. בבמה מאז 11/6/01 16:21

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשב לול
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה