|
 And if I was a bed
I'd be an unmade bed
|
הזדקנתי בשנה, את גבהת.
תל אביב התלכלכה מאוד,
קרנות רחובות הצהיבו וסימטאות קטומות החלימו.
אני נושף יותר משאני שואף.
|
פתאום נהיה קיץ, פיסות תום בטייץ,
פקיעת הרשתית;
וכל הטובות נעלמו לקורס טייס.
|
על פני ימים ועמקים
אל ראש הרים
ברוב שקיקה
|
בוא חבר, תראה לי שן זהב
אין ספק - כאן נוצץ, כאן נרקב.
לא צריך חגורה כה גדולה לצוואר כה דקיק
הקולקטיב מעולם לא הכזיב, לרוב גם הצדיק
|
צי של גונדולות שואט בכל נהר, צ
בא מסור נועל קיבות ברזל,
למה לא תבואי ארצה,
הגווארדיה תרקע ותקלל,
|
כבר מתפרדת
התפוסה מבעלה
והסוסה מהעגלה
והפרסה מתוך רגלה
|
אנשים לפעמים מכירים טיפוסים
שנולדו מהצד הנכון לפרגוד
היא אמרה היינו הך והוסיפה לרקוד.
|
נעים למות יפה
עם הגב אל התקרה
כולם הרי יודעים, בינינו,
שרק מכוערים כותבים שירה.
|
אני יכול להתפלא כשמספרים לי על
דילן על רקע הר הבית,
אני בוחר שלא.
מי זה בכלל הדילן הזה,
שאם היית יכולה, היית מתה בשבילו.
|
יושבים במעגל, כותבים שירה
הומו ארוטיקה תמיד מכרה
מינכן רחוקה, תל-אביב קרה.
|
עקרונית, מבוכה היא לא מתח מיני
אך נמצא בשביל שנינו סידור הגיוני
עד הערב.
|
אירופה כאן היא רק עוד כתם
על שולי שמלת עוד צואר שהתעייף
נשים יפות עושות לי טוב בבטן
ספירט נקי עושה לי טוב בלב.
|
דוקטור,
בוא וניסע
לתת מודע שלי
שמעתי שנפלא שם
בתקופה הזאת של השנה.
|
אני שמעתי שבעיר יש חגיגות שנגמרות בצהריים.
שמעתי סיפורי זוועה שאף אחד לא יעלה על בדל שפתיו,
הנערות קרות, אכן, אך מופשרות ירכיהן וצוהריהן
ויש סיבה לכך שלא אני הוא זה שמתנחם בהן עכשיו.
|
אל הארכיון האישי (20 יצירות מאורכבות)
|
|
אם אני רואה את
הפר שועט
לכיווני
והספקטרום של
הקרניים שלו הוא
עם סטיה ברורה
לאדום -
אני מבינה שאני
בצרות
פרה |
|
