|
Call me Ishmael. Some years ago--never mind how
long precisely --having little or no money in my
purse, and nothing particular to interest me on
shore, I thought I would sail about a little and
see the watery part of the world. It is a way I
have of driving off the spleen, and regulating the
circulation. Whenever I find myself growing grim
about the mouth; whenever it is a damp, drizzly
November in my soul; whenever I find myself
involuntarily pausing before coffin warehouses,
and bringing up the rear of every funeral I meet;
and especially whenever my hypos get such an upper
hand of me, that it requires a strong moral
principle to prevent me from deliberately stepping
into the street, and methodically knocking
people's hats off--then, I account it high time to
get to sea as soon as I can.
Moby Dick/Herman Melville
משהו שכתבתי די מזמן. לא יודע אם שווה לקרוא. אני קראתי. היה
נחמד.
|
ישנה אישה, שמה זלדה, וישנו נער, שטיבו אומלל. הם מוצאים עצמם
חולקים מרחב משותף ועוד כמה הרפתקאות
|
זלדה, נער אומלל, סוף העולם. מה צריך יותר?
|
|
|
השאלה הבאה
לדיון
מי יבנה יבנה
בית בתל אביב?
זה ששואל |
|
